בשבוע שעבר הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית, תיקון לחוק ההוצאה לפועל שקובע כי לא ניתן יהיה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לחייבים שחייבים מתחת ל-50 אלף שקלים. נכון לסוף 2021 היו כמעט 250,000 חייבים עם הגבלה ליציאה מהארץ וכמעט 60% מהתיקים שנפתחו באותה שנה,  נפתחו על חובות נמוכים מ-5000 שקל.

התיקון לחוק ההוצאה לפועל הוא בשורה רעה עבור נושים, כי במקרה בו הנושה אינו מצליח לעקל את חשבון הבנק של החייב, או לעקל לו נכסים אחרים, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ הוא כמעט המפלט האחרון., בעיקר לאחר שבשנה שעברה בוטלה הסנקציה להגבלת חידוש רישיון הנהיגה של חייב ונזכיר שבעבר הרחוק בוטלה האפשרות למעצר החייב.  

ישנם חייבים מתוחכמים שמעבירים הנכסים על שמות הילדים, חברים או קרוב משפחה רחוק,  ולכן הנושה לא יוכל לאתר נכסים לעיקול.

זה לא הגיוני שאתה חייב כסף לבעל מקצוע או לחברה שנתנה לך שירות או לבעל דירה שמשכיר לך דירה וחייב לשלם משכנתא על הדירה, או לחברת תקשורת שמספקת לך שירות ובמקום לשלם החוב, החייב טס לנפוש עם משפחתו לחו"ל. אם לחייב יש מספיק כסף כדי לטוס לחו"ל אז רצוי שישלם קודם את חובו.

עו"ד שי שמש. צילום: מיטל אזולאי

יש פה עניין של פגיעה אנושה במוסר התשלומים:  אם חייבים לא יצטרכו לשלם החוב שלהם, ולא יפנו לבצע חקירת יכולת או יגיעו להסדר תשלומים לכיסוי החוב, למה שחייבים יוכלו לטוס לחו"ל מבלי שיעמדו בהסדר התשלומים? אם חייבים לא ישלמו  את חובותיהם,  מעגל פושטי הרגל יתרחב ויצטרפו אליו נושים קטנים כמו נותני שירותים או משכירי דירות שלא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא.

חשוב לציין כי ההוצאה לפועל יודעת להתייחס לבקשות  הומאניטריות ליציאה לחו"ל. ניתן להגיש  לרשם ההוצאה לפועל  בקשה הומאניטרית  (בריאותי/לוויה וכיו"ב) ולרשם ישנה  סמכות ושיקול דעת לאפשר לחייב לצאת לחו"ל בכפוף לאיתור ערב או בטוחות שייאבטחו את חזרתו של החייב ארצה.

אם למשל החייב חייב 10,000 שקלים ונעשתה חקירת יכולת שקבעה כי הוא יוכל לשלם רק 100 שקלים לחודש, אם בקשתו ההומאנית תאושר, הערב ידאג לחוב וכשהחייב יחזור לארץ, הערבות תבוטל.

מדובר בחוק פופוליסטי, למדינה הוא לא עולה כסף, וניתן לחייבים לחגוג בחו"ל ושהנושים ישברו את הראש.

ניתן להניח שרף 50 האלף נקבע כי מעריכים שחייב סכום כזה לא יברח מהארץ בגלל חוב כזה. יחד עם זאת,  החייב  במקום לשלם החוב, טס לנופש עם משפחתו, מבזבז  אלפים או עשרות אלפי שקלים וכשיחזור לארץ יהיה לו קשה אף יותר, להחזיר את חובותיו לנושים. מבחינת החייבים, התיקון לחוק הוא גן עדן עבורם.

אלה שייפגעו בעיקר מתיקון החוק הם הזוכים בתביעות קטנות, משכירי דירות, בעלי עסקים שמעניקים שירותים, חברות תקשורת ועוד.  אכן הערכה היא  שנושים מומחים כגון גופים פיננסים יפגעו פחות, לעומת זאת מזגניסט שמתקין מזגן והחייב משלם לו בצ'ק. הצ'ק חוזר, המזגניסט פונה להוצאה לפועל לגביית הצ'ק והחייב טס לו לנפוש בחו"ל. בינתיים המזגניסט צריך לשלם על המזגן ליצרן. זה נראה לכם הגיוני?

אין ספק שצו עיכוב יציאה מהארץ הוא מרתיע כי אם חייב יודע שעד שלא ישלם את החוב הוא מקורקע בארץ, הוא יעשה הכל כדי לשלם את החוב.

עוד ב-

רכבת הקריפטו יצאה לדרך: הרגולטור צריך לתת לה לדהור

לכתבה המלאה

הכותב: עו"ד שי שמש, שותף במשרד עורכי הדין  כהן-שמש שעוסק בליטיגציה מסחרית, חדלות פירעון והוצאה לפועל, דיני חברות וליטיגציה תאגידית.