ויראלי

העיתונאי הבכיר הותקף ונחשף במונולוג אישי: "מסתובב עם מועקה"

רועי ינובסקי, ראש תחום הפלילים בכאן 11, מתייצב שוב לקריאה החמישית למילואים ונשבר מול מתקפת ביקורת. בציוץ ארוך ודרמטי הוא חושף אחריות כבדה, תחושת מועקה, ביקורת על הצבא והממשלה
מני הרץ | 
דסק כאן חדשות (צילום שי אפשטיין)

היום (שלישי) יפתח סבב מילואים חמישי עבור רועי ינובסקי, ראש תחום הפלילים של כאן 11, שבימים האחרונים מצא את עצמו תחת מתקפה חריפה בעקבות הודעתו על הצו שקיבל. בציוץ ארוך וטעון הוא החליט לחשוף את מניעיו ולהשיב לכל מי ששאל מדוע בחר להתייצב שוב, למרות המחירים האישיים והמקצועיים הכבדים.

ינובסקי פתח במילים: "האמת שמעולם לא חשבתי שאני צריך לתת דין וחשבון על למה אני הולך למילואים... אלא שמאז שעדכנתי על הצו החדש אני חוטף פה בלי הפסקה כולל גם במאמר מלבב ב'הארץ'". הוא הדגיש כי מבחינתו, כמפקד על צוות לוחמים זה חמש עשרה שנה, אין כלל אפשרות שלא להתייצב. "אין למפקד את הפריבילגיה לא לבוא. הוא זה שצריך להביא את הלוחמים מהבית, להכין אותם למשימה, ולהחזיר אותם בשלום".
לדבריו, למרות התסכול מניהול כוח האדם בצבא וההתשה במשפחה ובעבודה, מערך המילואים הוא קריטי להמשך קיומה של המדינה. "אסור לנו לפגוע במערך המילואים ולו במילימטר... מי שיחליט לשבור את הכלים יגלה שאחר כך לא בטוח שתהיה דרך חזרה". ינובסקי ציין כי 7 באוקטובר חשף את הצורך בהגדלת כוחות משמעותית לאורך כל הגבולות, וכי אין שום תחליף למילואימניקים.
בפנייה אישית הוא כתב: "אני סומך עליי ועל הלוחמים שלי, עם 20 שנות ניסיון בלחימה, שנדע לקבל את ההחלטות הנכונות, גם בסיטואציות הכי מורכבות". לדבריו, ההתייצבות נועדה לאפשר רצף יציאות סדירות, כדי שכל לוחם יוכל לבלות מעט זמן נוסף בבית.
במילים קשות הוא חשף את תחושותיו: "כן, זה קשה ומחרפן ואני כבר שבוע מסתובב עם מועקה אדירה אחרי הצו שנפל עלינו משום מקום. כן, המחיר שהבית משלם עצום. כן, צריך לצעוק ולזעוק על ההזיה הזאת שאנשים נקראים שוב ושוב למאות ימים בעוד שהצבא לא עושה דבר כדי להגדיל את הסדכ שנתיים והממשלה פוטרת אוכלוסיות שלמות מגיוס ולא אפילו נותנת שביב של תקווה לשינוי בהיבט הזה. אבל במקביל עדיין יש מלחמה, וצריך את מי שיהיה שם כל הזמן: את מי שיתפוס את הקו בגבול לבנון ואת המילואימניק שיהיה באזור החיץ בסוריה ואת הפלוגה שתעשה סיורים בערבה בגבול המזרחי. אין פה אלטרנטיבה אחרת כרגע. אין לנו ברירה אחרת. ודבר אחרון - המעמסה שהחברה הישראלית הפילה על המילואימניקים גם ככה אדירה והנטל רק הולך וגדל, הציפיה מהמילואימניק גם למחות, "למרוד", לפעול לשינוי - היא כבר הרבה מעבר ליכולותו בשלב הזה. אתם חושבים שיש עיוות? תצאו ותמחו בשביל המילואימניקים ואל תצפו שגם את זה הם יעשו בשביל כולם".
 

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה