מדינת הרווחה הישראלית מתמודדת עם תופעה ייחודית של עוני מבחירה, במיוחד בקרב החברה החרדית. רבים ממשקי הבית החרדים בוחרים באורח חיים הכולל לימודי קודש לגברים על פני תעסוקה, הימנעות מלימודי ליבה ומספר רב של ילדים. מחקר חדש של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן בוחן את הסוגיה ומה עלותה למשק.

לפי כותבי המחקר, הלה אקסלרד, אודי ניסן, אביעד קרסנה ותום שדה, בחירות אלו מביאות לרמות הכנסה נמוכות, אך בניגוד למקובל בעולם, רמת הכנסה זו אינה מעידה בהכרח על נזקקות אובייקטיבית בתחומים כמו בריאות ותחושת ביטחון. למרות זאת, הקריטריונים של מדינת הרווחה הותאמו למאפייני החברה החרדית, בין היתר באמצעות מנגנונים עוקפים והטבות ייעודיות. בריאיון לידיעות אחרונות אמרו החוקרים כי ניצול זה של מדינת הרווחה גובה מהמשק מחיר אדיר המוערך בכ־10 מיליארד שקלים בשנה.

המספרים העולים מהמחקר חושפים פערים קיצוניים בין המגזרים: משק בית יהודי לא־חרדי בגילי 25 עד 44 משלם בממוצע מיסים ישירים בהיקף הגבוה פי 3 מזה של משק בית חרדי, אך זכאי לקצבאות והטבות הנמוכות ב־40%. בחישוב חודשי נטו, משק בית חרדי בקבוצת גיל זו מקבל מהמדינה כ־1,100 שקלים, בעוד משק בית יהודי לא־חרדי משלם נטו למדינה כ־5,900 שקלים, ומשק בית ערבי משלם כ־1,300 שקלים נטו.

לפי המחקר, הפערים הללו אינם נקודתיים, אלא מצטברים לאורך החיים. משק בית חרדי משלם כ־3.4 מיליון שקלים פחות במיסים ישירים לעומת משק בית באוכלוסייה הכללית לאורך גילאי העבודה, ונהנה מכ־400,000 שקלים יותר בקצבאות. ברמת המאקרו, האוכלוסייה החרדית, המהווה כ־11% מכלל משקי הבית, מייצרת נטל מס נוסף של 26% על האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.

העיוות והפגיעה בהוגנות בולטים במיוחד בקרב מעמד הביניים־נמוך. בעשירונים 4 ו־5, כאשר בוחנים את ההכנסה נטו לנפש סטנדרטית, משק בית חרדי נהנה מסכום קצבאות כפול ואף יותר לעומת משק בית יהודי לא־חרדי שמשתכר שכר דומה. בעשירון 4, הפער בתמיכות נטו עומד על כ־2,100 שקלים בחודש לטובת משק הבית החרדי, סכום המהווה למעלה מ־12% מן ההכנסה נטו של המשפחה. ד"ר הילה אלכסנדר ופרופ' אודי ניסן מתארים זאת כמצב מובהק של ניצול לרעה, שבו הנטל לממן את דפוסי הבחירה החרדיים נופל על כתפיהם של עובדים מאשכולות סוציו־אקונומיים בינוניים ונמוכים.

החוקרים מצביעים על כך שהמגמות הנוכחיות מצביעות על סכנה עתידית חמורה אף יותר למשק הישראלי. בעוד ששיעור התעסוקה של נשים חרדיות נמצא במגמת עלייה, שיעור התעסוקה ורכישת ההון האנושי בקרב גברים חרדים נותרו בקיפאון למעלה מ־10 שנים. הריבוי הטבעי המהיר, בשילוב עם העובדה שגברים רבים מגיעים לגיל זקנה ללא חיסכון פנסיוני מספק, צפויים להוביל לכך ש־80% עד 90% ממשקי הבית החרדים יהיו תלויים לחלוטין ברשת הביטחון של מדינת הרווחה בגיל מבוגר.

לדעת החוקרים, נדרש שינוי יסודי כדי למנוע קריסה כלכלית, ומדיניות רווחה קשוחה יותר היא הלכה למעשה "חבל הצלה" עבור המשק והאוכלוסייה החרדית כאחד. ההמלצות המרכזיות כוללות:

1. חינוך והשכלה: יש לקבוע התניית חלק מתמיכות המדינה בעמידה בלימודי ליבה כתנאי סף. תנאי זה הכרחי כדי להקנות לנערים חרדים כישורים רלוונטיים לשילוב בשוק העבודה המודרני. 

2. ביטול מוחלט של הטבות סקטוריאליות ייעודיות: יש לבטל לאלתר את קצבת האברך. נדרש לבטל את ההכרה באברך כמועסק לצורך קבלת הנחות במעונות יום. בנוסף, יש לבטל את ההנחה המוענקת לאברכים בתשלום המינימלי לביטוח הלאומי. 

עוד ב-

כמה כסף מקבל חילוני מהמדינה לעומת חרדי? הנתון המדהים נחשף

לכתבה המלאה

3. עידוד תעסוקה ושינוי קריטריונים: יש להרחיב באופן משמעותי את התלות של קצבאות במבחן כושר השתכרות של 2 בני הזוג. כמו כן, יש להפחית משמעותית את השימוש במדד הסוציו־כלכלי למתן הטבות, ולעבור למדדים אישיים הבוחנים נזקקות אובייקטיבית וזיקה למיצוי כושר השתכרות.