נתונים חדשים שמפרסם הבוקר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מגלים כי שיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה נמצא בירידה חדה, במיוחד בקרב גברים מהמגזר הערבי והחרדי. אם המגמה לא תשתנה, תיגרם פגיעה מהותית לצמיחה הכלכלית בישראל בטווח הארוך.

שיעור ההשתתפות של צעירים בגילאי 18-34 ירד ב-5 נקודות אחוז בין השנים 2014 ל-2022. הדבר בלט במיוחד בקרב גברים ערבים, ששיעור ההשתתפות שלהם ירד ב-8%, וגברים חרדים, עם ירידה של 6%. אצל הנשים, כולל חרדיות וערביות, נרשמה דווקא עלייה בשיעור ההשתתפות.

הירידה בשיעור ההשתתפות לא נובעת מלימודים. למעשה, במקביל לירידה בשיעור הצעירים העובדים, חלה ירידה בשיעור הלומדים במוסדות אקדמיים, ולא נרשם גידול במסלולי לימודים שמקנים מיומנויות ישירות לשוק העבודה. לצד עלייה בשיעור ההשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה בקרב חרדים וערבים, נרשמה מגמה של ירידה בקרב קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר – יהודים לא חרדים. באופן כללי, שיעור הסטודנטים ירד מ-52% ב-2012 ל-50% ב-2024 בקרב נשים, ומ-36% ל-31% בקרב גברים באותה תקופה.

שיעור השתתפות לפי קבוצת גיל (באחוזים)

(מקור: עיבודי אגף הכלכלן הראשי לנתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס)

הגידול המשמעותי בחלקן של האוכלוסייה הערבית והחרדית מהווה חלק משמעותי מהירידה הכללית. אוכלוסיות אלו מציגות שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה באופן כללי. ככל שחלקן באוכלוסייה הצעירה גדל, כך נחלש שוק העבודה הכללי. "הגידול בחלקם של קבוצות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים הוא גורם מרכזי בירידה בשיעור ההשתתפות של קבוצות הגיל הצעירות; תהליך זה, ובעיקר העלייה בחלק היחסי של חרדים, צפוי להאיץ בשנים ובעשורים הקרובים", נכתב בדוח.

הסיבות לירידה בשיעור ההשתתפות הרחב לפי קבוצות אוכלוסייה (גילאי 34-18)

(מקור: עיבודי אגף הכלכלן הראשי לנתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס)

עוד ב-

שילוב חרדים בעבודה אפשרי? זו החברה שקולטת אותם בהמוניהם

לכתבה המלאה

במשרד האוצר מזהירים כי לירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים בעבודה עלולות להיות השלכות חמורות בעתיד. אם צעירים לא יצטרפו לשוק העבודה בשלב מוקדם, הם עלולים לאבד שנות עבודה קריטיות, דבר שיפגע בשכרם, בפריון שלהם ובשנות ההשתכרות העתידיות. במקביל, שוק העבודה יצטמצם וכתוצאה מכך קצב הצמיחה של התוצר הלאומי ייפגע. במשרד האוצר קוראים לנקוט בצעדים מיידיים שיכללו הרחבה של מסלולי הלימוד וההכשרה המיועדים לשוק העבודה, תמריצים כלכליים שיכוונו את הצעירים לשוק העבודה וצמצום תמריצים שליליים שמובילים אותם להימנע מהשתתפות פעילה בשוק העבודה.