נדל"ן ותשתיות

הפתרון למצוקת הדיור? שכירות ארוכת טווח כפתרון אלטרנטיבי

המלצתי למקבלי ההחלטות באוצר, ובכלל, להסיר את האבק מעל ההצעה הזו ובמקביל לפעולות הנדרשות ממילא לקידום היצע הדיור למגורים, גם לקדם את האלטרנטיבה הזו שגם תוסיף עוד יותר להיצע וגם, לא פחות חשוב, תהפוך סוף סוף את שוק השכירות לאלטרנטיבה לגיטימית ומכובדת, כמקובל בכל מדינות העולם המערבי הנאור
צאלה רוזנבלום עמור |  1
מחירי השכירות בתל אביב צנחו (צילום unsplash, pixabay)
נתון מעניין: אם נחלט את מרכיב השכירות מהאינפלציה שהייתה במהלך השנה האחרונה, כ-3.2 אחוזים נגיע לנתון אינפלציוני נמוך הרבה יותר. הסיבה לכך הינה העלייה המשמעותית ביותר במחירי השכירות שהייתה במהלך השנה האחרונה, כ-10 אחוזים לפחות. כלומר, אם היו בנמצא מספיק דירות להשכרה לטווח ארוך, אזי היינו מצויים במציאות שונה לחלוטין.
דומה שהמחסור הכרוני בדיור להשכרה אופייני במיוחד לישראל, שכן אין זה סוד, מפגרת משמעותית לעומת יתר מדינות המערב באחוז המתגוררים בשכירות. אם בברלין אחוז זה עומד על 85 אחוזים, בפאריז על 64 ובניו יורק על 61, בתל אביב הוא עומד על כ-46 אחוזים בלבד והממוצע הארצי עומד על כ-40 אחוזים בלבד המתגוררים בשכירות, כ-750 אלף משקי בית.

יתרה מכך: בשונה מיתר ארצות המערב, שם הן הממשלות והן העיריות, מעודדות מגורים בשכירות, כולל שכר דירה מפוקח או שכירות מוגנת, או שניהם גם יחד, אצלנו המגורים בשכירות נחשבו מאז ומתמיד לברירת מחדל של ישראלים שלא היה בידם די תקציב על מנת לרכוש דירה.
בחו"ל, לעומת זאת, אחוז גבוה מהמתגוררים בשכירות , אינם עושים זאת כברירת מחדל, אלא מתוך שיקולים כלכליים צרופים, כולל לא מעט אנשים אמידים שמעדיפים להשקיע את כספם במקומות אחרים ולא להשתעבד לכל החיים עבור רכישת דירה, כולל משכנתא מעיקה לטווח הארוך.
הסיבות לכישלון שוק השכירות בישראל שונות ומורכבות. המיתוס הידוע מדבר על כך ש"היהודי הנודד" שעקר במשך 2000 שנות גלות ממדינה למדינה ומעיר לעיר והגיע אל המנוחה והנחלה בארץ אבותיו, מבקש לנטוע שורשים חזקים, כשחלק משמעותי מהם הינו הבעלות על דירה.
מבלי לזלזל כלל ועיקר במרכיב הפסיכולוגי והתודעתי הזה, קיימות גם סיבות נוספות לכישלון שוק השכירות, ובראש וראשונה העובדה ששכירות מוגנת לטווח הארוך, המקובלת במדינות מערביות רבות, כמעט ואינה קיימת אצלנו כלל.
 
במהלך 75 שנות המדינה נעשו כמה וכמה ניסיונות לקדם שכירות מסובסדת מוגנת. הממשלות בעלות האג'נדה הסוציאליסטית של שמות ה-50 וה-60 של המאה שעברה, קידמו את הדיור הציבורי שהיה אולי נכון בשעתו, אולם הפך עם השנים לחרב פיפיות של איי מצוקה שעד היום מנסים לפתור אותם. הרעיון של פרויקטים בנוסח דירה להשכיר הבשיל פני  שנים אחדות וזכה רק להצלחה חלקית ונקודתית, בעיקר בשל העובדה שהיה רף שהגביל את ההגנה על השוכר לחמש שנים וכן חוסר כדאיות מספקת ליזמים.
ב-2021 החליטו במשרד האוצר לעודד את השכירות לטווח הארוך, זאת במסגרת חוק ההסדרים, כאשר הכוונה הייתה להאריך את השכירות המוגנת ל-15 שנה ובתמורה יזכו היזמים שייבנו פרויקטים שבהם יהיו לפחות 66 אחוזים המדירות להשכרה, להנחות מס מפליגות.
לטעמי מדובר בהחלט ברעיון מבורך שמסיר את המוקשים העיקריים לקידום דיור להשכרה במסות גדולות, הן מהצד של השוכרים שמבקשים הגנה לטווח הארוך מפני החשש שיפנו אותם והן מנקודת מבטם של היזמים שעד כה לא ראו כדאיות כלכלית מספקת בקידום פרויקטים להשכרה.
אולם, וזה אולם גדול, מסיבות כאלה או אחרות, תקוע הרעיון הזה במסדרונות האוצר, זאת דווקא בתקופה כה מאתגרת המתאפיינת באי יציבות פוליטית וכלכלית, עליות ריבית, משכנתאות נוסקות, התחדשות עירונית מקודמת בעצלתיים ומחסור משמעותי בהתחלות בנייה.
המלצתי למקבלי ההחלטות באוצר, ובכלל, להסיר את האבק מעל ההצעה הזו ובמקביל לפעולות הנדרשות ממילא לקידום היצע הדיור למגורים, גם לקדם את האלטרנטיבה הזו שגם תוסיף עוד יותר להיצע וגם, לא פחות חשוב, תהפוך סוף סוף את שוק השכירות לאלטרנטיבה לגיטימית ומכובדת, כמקובל בכל מדינות העולם המערבי הנאור.
הכותבת צאלה רוזנבלום עמור היא מנכ"לית קבוצת מ.אביב
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    אתם בדיחה
    עעע 08/2023/24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שכירות לטווח ארוך בשכר דירה מינימלי של 6,000₪ מתאים לחלק מהמשפחות. יש תמהיל שוכרים של עשרות אחוזים הכולל רווקים, יחידים, גרושים, אלמנים, נכים, וגם משפחות הרוצות לחיות בצמצום. מאז שהתוכנית דירה להשכיר יצאה לפועל, עברו שנים רבות ואין פרוייקט 1 המיועד ליחידים בשכר דירה עד 3,000₪ כלומר דירות קטנות בפריפריה. מצד אחד תמהיל הדירות מיועד למשפחות אמידות בלבד, מצד שני רשויות התכנון נלחמות נגד מפצלי דירות, ומהצד השלישי, הרשויות שוללות סמכויות לרשויות המקומיות כך שאין להם רשות לקבוע תעריפים, כל דירה יוצרת גירעון, לכן הרשויות מונעות הוספת דירות ודירות קטנות בפרט ומחירי הדיור עולים בחדות.
    סגור