נדל"ן ותשתיות

הקרב על המשכנתאות: משרד האוצר מתנגד לסיוע

יממה בלבד לאחר אישור תקציב 2026, הממונה על התקציבים תוקף את הצעת החוק לסיוע לנוטלי משכנתאות, של המועצה הלאומית לכלכלה: "קביעת זכאות שרירותית שמעניקה פרס לבעלי נכסים על חשבון הציבור". באוצר מבהירים: ללא קיצוץ רוחבי מקביל, לא ניתן לקדם את החוק
איציק יצחקי |  1
החזר משכנתא-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האוצר במסלול התנגדות: בעוד הממשלה מנסה לקדם את "הצעת חוק סיוע לנוטלי הלוואות לדיור" (הוראת שעה 2026), הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר, מפרסם חוות דעת נחרצת המתנגדת למהלך. על פי האוצר, הצעת החוק, שנועדה להקל על הנטל שנוצר מעליית הריבית, תעלה למשלם המסים "לפחות 7 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות".
התזמון של הצעת החוק לא יכול היה להיות רגיש יותר. רק אתמול אישרה הכנסת בקריאה שלישית את תקציב המדינה המעודכן לשנת 2026, תקציב שדרש קיצוצים כואבים כדי להתמודד עם הוצאות המלחמה.
במשרד האוצר מבהירים כי הצעת החוק אינה מתוקצבת: "רק אתמול אושרה בכנסת בקריאה שלישית הצעת חוק התקציב לשנת 2026, שלא כוללת מקור למימון הצעת החוק. מדובר בתקציב מורכב שכולל קיצוצים במיליארדי שקלים לצורך התכנסות לצרכי הלחימה והמשק... בשלב זה לא נכון להכביד עוד יותר את הנטל על הציבור".
על פי חוק יסודות התקציב, קידום חוק בעלות כזו מחייב "פעולה מאזנת" - כלומר, מציאת מקור תקציבי אחר שיקוצץ בתמורה לסבסוד המשכנתאות. מעבר למכשול התקציבי, באוצר תוקפים את ההיגיון המקצועי שמאחורי החוק. לטענת הממונה, החוק יוצר עיוותים כלכליים קשים ומתעדף אוכלוסייה שאינה בהכרח במצוקה.
"הצעת החוק מעלה קשיים מקצועיים רבים, ביניהם קביעת זכאות לפיצוי באופן שרירותי שמתעדף בעלי נכסים, שהכנסתם הפנויה לא נפגעה בשנים האמורות; פגיעה באוכלוסיות לווים אחרות שלא מקבלות מענה; וכן 'ענישה' של לווה אחראי וסיכון מוסרי".
במילים אחרות, באוצר חוששים שהממשלה מאותתת לציבור כי אין צורך בהתנהלות פיננסית אחראית, שכן המדינה תפצה את מי שלקח הלוואות בסיכון גבוה ברגע שהריבית תעלה. למאבק הזה הצטרפו גם בנק ישראל וחטיבת הייעוץ המשפטי במשרד האוצר, שהעבירו את התנגדויותיהם למועצה הלאומית לכלכלה בחודשים האחרונים.
"התהליך הממשלתי הסדור להבאת הצעת החוק לממשלה, לרבות ניתוח הנתונים וליבון הסוגיות המקצועיות והמשפטיות, טרם מוצו... לאור הצרכים התקציביים הרבים הניצבים בפני המדינה בשנים הקרובות והיעדר המקור התקציבי, לעמדתי לא נכון לקדם את הצעת החוק", כותב פרוזנפר.
כעת, הכדור עובר למגרש של הדרג הפוליטי. האם הממשלה תעז לפרוץ את מסגרת התקציב שאושרה רק אתמול לטובת המהלך, או שתאלץ לבצע קיצוצים נוספים בבריאות, בחינוך או בביטחון כדי לממן את סבסוד המשכנתאות?
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    נקווה שבג"ץ בדרך (ל"ת)
    אנונימוס 03/2026/31
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור