לפני מספר ימים נסגר מכרז לבניית 404 דירות בערד. הזוכים הם קבלנים השייכים לחסידות גור - מה שגרר סימני שאלה רבים למרות שמאות קבלנים אחרים שניגשים למכרזי מחיר מטרה בכל הארץ, בחרו לא לגשת למכרז. והנה, כמה ימים אחרי, נסגרו שני מכרזים נוספים של דירה בהנחה בעיר. נחשו מה קרה הפעם? מעל 800 דירות שווקו, אבל כמעט כל הקרקעות, להוציא קרקע ל-60 דירות, נותרו ריקות. אפילו היזמים מחסידות גור לא הגיעו הפעם.

למכרז לבניית 370 דירות בשכונת יהושפט אף יזם לא ניגש. למכרז לבניית 462 דירות בשכונת מעוף השקד חברו שתי חברות כדי לבנות 60 דירות בלבד. הם ניגשו למכרזים נוספים, אבל התקנות קובעות שאי אפשר לזכות ביותר ממתחם אחד ולכן, מתוך יותר מ-800 דירות לבנייה בשתי השכונות, רק פרויקט אחד ייצא לדרך.

בשבוע שעבר רמזנו כאן שזו עשויה להיות התוצאה - שלמרות הדירות שהמדינה מחלקת ב-850 אלף שקל במסגרת דירה בהנחה, היזמים כנראה לא יגיעו משום שאין ביקוש גבוה לדירות בערד, ובעיקר משום שהפרויקט לא כלכלי להם. כשהרווח היזמי נמוך והביקוש לא גבוה, היזמים נרתעים. הם היו שוקלים לגשת למכרז למכירת דירות לשוק החופשי, אבל כשמדובר בדירה בהנחה, לצד הסיכון הנמוך גם הרווח נמוך. במקרה הזה - ייתכן שמדובר באחוזי רווח חד ספרתיים. גם ההצלחה במכרזים לחיילי מילואים אמורים להצליח באופן חלקי - כי המדינה מחלקת קרקע ב-30 אלף שקל, אבל עלויות הפיתוח גבוהות.

המחיר היה צפוי לנוע, אחרי תוספת מע"מ והנחה של 25%, סביב 8,850 שקל למ"ר. זה זול משמעותית מהשווי למ"ר הממוצע באזור. דירת 4 חדרים חדשה עולה כ-1.4 מיליון שקל. הציבור אולי היה רוצה לזכות בדירה, אבל סביר להניח שרוב הזוכים היו משכירים אותה ומוכרים אותה לאחר מספר שנים. היזם אייל פרץ שיווק דירות בערד במחירים של כ-14.5 אלף שקל למ"ר לדירה ממוצעת, אבל קשה מאוד למצוא פרויקטים נוספים בעיר.

אפרופו אייל פרץ, הקבלן זכה אתמול בקרקע במכרז בעיר לוד. בשכונת הרובע הבינלאומי בונים ללא הפסקה. גם היזמים באר משה ומרים נופי לוד וחברת בוני ישראל זכו בקרקעות. ביחד, ייבנו בקרוב עוד כ-600 יחידות דיור בעיר. המתחם הגדול, שבו זכו באר משה ומרים נופי לוד, מכיל 371 יחידות דיור ושימו לב למחיר ששילמו על הקרקע - 234 מיליון שקל, כ-120 מיליון שקל פחות ממחיר השומה. יחד עם הוצאות פיתוח של כ-85 מיליון שקל היא תשלם כ-860 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור - גבוה בהרבה ביחס למחיר ששילמו המתחרים. ההצעה השנייה בטיבה על השטח היקר עמדה על 82 מיליון שקל. כלומר, אם היו מציעים על הקרקע 85 מיליון שקל ולא 234 מיליון שקל - ההצעה הייתה מתקבלת.

עוד ב-

כך שילמה חברת האנרגיה 170 מיליון שקל מיותרים במכרז

לכתבה המלאה