הרווחים של הבנקים עלו ב-6 השנים האחרונות ב-25 מיליארד שקל לשנה. נוטלי המשכנתאות, שכורעים בימים אלה תחת הנטל, משלמים החזר גבוה יותר בעקבות עליית הריבית, שהחלה לעלות באפריל 2022. לאחרונה העלה פרופ' אבי שמחון, יועצו של ראש הממשלה ואחד האנשים הקרובים ביותר אליו, רעיון: סיוע לאנשים שנטלו משכנתא בריבית נמוכה. המתנגדים תהו האם לא מדובר בכלכלת בחירות. גם הבנקים לא אוהבים את ההחלטה. התומכים הם בעלי המשכנתאות, שמשלמים כיום מאות ואף אלפי שקלים יותר בהחזר החודשי בעקבות הזינוק בריבית.

"הסיוע הוא בסך הכל מהעלייה ברווחים של הבנקים", מבהיר פרופ' שמחון בשיחה עם ice, על ההחלטה שגרמה לסערה בשבועות האחרונים. לדבריו, "אפשר יהיה לקחת חלק מאותה עלייה מופרזת שלא באה כתוצאה מזה הבנקים עושים משהו יותר טוב או מחלקים אשראי בצורה אחרת. זה אותו אשראי, אבל בזכות המדיניות של בנק ישראל, פתאום הרווחים נטו זינקו".

מה הבסיס שעומד מאחורי ההצעה?
"מה שקרה זה שמאות אלפי משפחות, שברובן שני בני הזוג עובדים ומרוויחים שכר ממוצע, מצאו את עצמן בבת אחת במצב שבו תשלומי המשכנתא שלהם גדלו בין 5% ל-10% יותר ממה שהם צפו לו כשהם נטלו את המשכנתא".

"ההצעה אושרה על ידם עוד ב-2023", אומר שמחון. נתניהו וסמוטריץ' (דוברות ראש הממשלה)

בחלק מהמקרים, במשכנתאות הגדולות, זה מגיע ל-20% ויותר.
"אני לא מדבר על מקרים קיצוניים. המבקרים של ההחלטה אומרים 'זה מה שיש', שהם לקחו את המשכנתא וזו אחריותם. אני סבור שבמקרים כאלה, שבהם אנשים נטלו סיכון סביר, אבל מצאו את עצמם בבעיה גדולה בגלל החלטה של רשות מרשויות המדינה ובמקרה זה של בנק ישראל - המדינה צריכה לסייע. זה חשוב להם ויעשה גם טוב למדינה מפני שהתוצאה של זה הייתה ירידה גדולה מאוד בכוח הקניה ובצריכה של הרבה מאוד משפחות".

כמה זה אמור לעלות?
"בין 2-3 מיליארד שקל בשנה, הסבסוד הוא בהתאם למידת העלייה בתשומי המשכנתא".

מס רכוש, שאולי ייכנס לתוקף, יכניס על פי ההערכות 8 מיליארד שקל. יש מאיפה לקחת.
"הכסף צריך לבוא מהרוויחים המופרזים של הבנקים".

איפה ההצעה עומדת?
"היא עכשיו בדיון בממשלה. הממשלה דנה בזה וזה עומד לבחינת היועצים המשפטיים. מי שמעכב את זה הם היועצים המשפטיים". 

טוענים שזו החלטה פופוליסטית, בשנת הבחירות.
"קיבלתי אישור מראש הממשלה ושר האוצר (בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ', כמובן) לקדם את זה באמצע 2023. חשוב לומר את זה. במהלך נעשה אחרי מספר דיונים עם שר האוצר וראש הממשלה, אבל אז נכנסה המלחמה ועצרה את התהליך. ההחלטה התקבלה בדיוק כשהריבית סיימה את העלייה המשמעותית".

מה יקרה למחירי הדיור בשנה הקרובה?
"כבר לפני מספר חודשים אמרתי שמחירי ירדו ב-10% תוך שנה וחצי. בינתיים הם ירדו ב-2.5%".

עוד ב-

המשכנתאות בעלייה, עסקאות הנדל"ן בירידה - לאיזה נתונים להאמין?

לכתבה המלאה

הם לא יעלו ב-2026 למרות חזרת החטופים והורדת הריבית?
"הריבית לא יורדת מספיק מהר כדי להפוך את התהליך".