במסגרת תכנית הדיור הלאומית שאושרה השבוע הממשלה אושר למשרד הבינוי והשיכון סכום צנוע של 30 מיליון שקל שנועד ל"תכנון לטווח ארוך בקרקע פרטית מרובת בעלים".

במקביל, כך מתכננת המדינה, רשות המסים תגבה היטל עבור קרקעות פרטיות שהבעלים לא בונה עליהם, במטרה לנסות ולזרז מכירת קרקעות פרטיות ולהגדיל את היצע הדיור. השאלה היא האם זה הפתרון להיצע הבנייה. בדברי ההסבר לסעיף שמנסה לפשט את הליך התכנון לקרקע פרטית מרובת בעלים (מושע) מוסבר שמטרת הסכום שהוקצה הוא ל"עידוד התחלות בנייה בטווח הארוך לטובת קידום תכנון סטטוטורי מפורט, לרבות איחוד וחלוקה, בקרקע פרטית מרובת בעלים".

"הסעיף ודברי ההסבר קצרים ועמומים. לא ברור מה יעשה עם הסכום הזה. מי ינהל אותו ואולי למשרד האוצר לא ברורה בכלל הבעיה", אומר שייקה נפחא, בעלי ומנכ"ל של חברת סלעית העוסקת ביזמות בניה. הוא מציע שבמקום לבזבז כסף על סעיף לא ברור, יש להקים ותמ"ל יעודי לנושא.

"כחברה שעוסקת בקידום תכניות רק על קרקעות פרטיות אנו חווים ומרגישים את הסירבול והקושי בתכנון כל הזמן", מסביר נפחא. לדבריו, "היזמים ובעלי הקרקעות הפרטיים לא צריכים כסף אלא ותמ"ל ייעודי לקרקעות פרטיות שבראשו יעמוד בולדוזר שיסייע בקידום הנושא. כמות יחידות הדיור בקרקעות הפרטיות מגיעות לכ-300 אלף - רובן באיזורי ביקוש, אשר אפשר בתוך שנתיים להוציא תב"ע ותכניות אלא שאם לא יהיה בולדוזר כדי להביאן לכדי היתרים, זה לא יקח 10-15 שנה אלא יותר ונמשיך לגדל בהן בננות".
 

כיום, מתכוננות ומתעכבות 12 אלף דירות בפי גלילות, עוד 12,500 יחידות דיור בחוף התכלת, כ-20 אלף יחידות דיור בהוד השרון, עוד 7,600 בקדימה צורן, 36 אלף בתעש רמת השרון ועוד 3,700 יחידות בצפון תל אביב. "למה שדה דב מקודם והאזור הזה לא? כי לרמ"י יש בשדה דב 80%", מסביר נפחא.

מה המצב בקרקע מרובת בעלים?
"אכן בקרקעות מרובות בעלים, קיים קושי רב לכפות איחוד וחלוקה בהיעדר חוקים יעודיים בנושא. בנוסף תהליך ההפקדה וההתנגדויות מאד ארוך בקרקעות אלה ולכך יש להוסיף את המורכבות בטיפול בטבלאות האיזון ולכן הקמת ותמ"ל יכולה בהחלט לקדם את הנושא ביעילות".

כיום, הותמ"ל פועל רק על קרקעות רמ"י. הרשות מחזיקה ב-93% מהקרקעות במדינה. "רמ"י נוהגת בהן כיזם שמספסר בקרקעות ולא משחרר קרקע בכמויות אם המדינה לא מקבלת את המספרים שלה - מה שגורם לתדלוק המחירים", הוא מוסיף.

למה נחוץ ותמ"ל בקרקעות פרטיות?
"יש כמה סיבות. התנאים לתב"ע: בותמ"ל או תכנית אחרת של רמ"י, אם יש צורך בהרחבת מט"ש או מחלף חדש, דורשים מהיזמים קדם תשלום שהרי התכניות משלמות את זה עם הסכמי הפיתוח. אבל בקרקע פרטית, אם צריך לעשות תשתיות, יותר קשה לאסוף מהבעלים הפרטיים. בנוסף, רשויות מקומיות עושות הכל כדי לטרפד תכניות עתירות יחידות דיור. כך בלב אזורי הביקוש בגוש דן, יש תכניות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור שתקועות בועדות התכנון שנים רבות - בעיקר בגלל התנגדות הרשויות המקומיות. מדובר בקרקעות היקרות במדינה שמחזיקים בהן גם אלפי בעלי פרטיים - חלקם יורשים שממתינים עשרות שנים למימוש. איזור השרון, למשל, רווי בקרקעות בהליכי תכנון. רובן עברו תכניות אב ומסומנות כמיועדות למגורים, אלא שלמרות זאת, הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות שמות מקלות בגלגלי התכנון ומעכבות את הפיתוח". 

עוד ב-

מנהלת רשות המסים לשעבר: "מס על קרקע ריקה? נשארנו עם חובות"

לכתבה המלאה

מה הסיבה?
"ראשי הרשויות לא מעוניינים להגדיל את אוכלוסית הישוב, מה שיחליש את אחיזתם בו. אין להם אינטרס להעמיס על תשתיות הישוב עוד תושבים שתרומתם הכספית ליישוב לא תספיק".