הטיוטה שהוציא אתמול בנק ישראל לבנקים בישראל, שמטרתה להפחית את הסיכון בשוק האשראי לדיור, עוררה דיון נרחב בקרב הקבלנים, רוכשי הדירות ויועצי המשכנתאות. הסיבה לכך ברורה: ההשפעה על משקי הבית עלולה להיות אקוטית. שינוי שיטת החישוב של ההלוואות עלול לפגוע, מצד אחד, בנוטלי המשכנתאות אך מצד שני, הוא מפחית את הסיכון.

גורם באחד הבנקים הגדולים עימו שוחחנו אתמול הסכים לומר, שלא לייחוס, כי להערכתו הזהירה, הטיוטה יצאה לנוכח הסיכונים שמזהה בנק ישראל בלקיחת ההלוואות. "הסיכונים האלה נובעים, כפי שאני מעריך, מהכותרות ובעיקר מהנתונים אודות שיעור המפגרים בהלוואות. התחושה היא שהשוק עלול להיכנס לסחרור, למרות שאיני בטוח בכך כלל. צריך להבין שמספר המפגרים בהחזרים נע בין 0.6-0.65 אחוז כבר הרבה מאוד זמן. נכון שבחודשיים האחרונים המספר גדל, אבל גם ההלוואות גדלו כמעט באותה מידה".

הכותרת מחודש ינואר (לחצו לכתבה המלאה)

למרות דבריו, הנתון צריך לחדד את שיעור ההבדל בין פיגורי המשכנתאות השנה לעומת השנה שעברה. כיום עומד שיעור הפיגורים על 0.66% מכלל ההלוואות לעומת 0.53% לפני שנה. זהו הנתון הגבוה בחמש השנים האחרונות, מאז הקורונה.

מספר המפגרים במשכנתאות לא נובע רק מאלה שיש ברשותם משכנתא, אלא גם מתוך העובדה שחלק מנוטלי המשכנתאות לקחו הלוואה לכל מטרה - בהסכמת הבנקים. יתרה מכך, הבנקים אפילו עודדו את נוטלי המשכנתאות לקחת הלוואה לכל מטרה, במידת הצורך, במהלך המלחמה. היה לבנקים אינטרס גדול לעשות זאת - הם רצו לחלק הלוואות בריבית גבוהה ולהגדיל הכנסות.

כעת בנק ישראל התעורר. הוא החליט שההחזר החודשי על כלל ההלוואות לדיור למשק בית לא יעבור את ה-40%. עד היום בנק ישראל המליץ על שיעור של 30%, אז מה עשה הציבור, כפי שהזהרנו כאן עוד בחודש ינואר? פשוט, לקח הלוואה לכל מטרה - בין אם מדובר בהלוואה רגילה לכל מטרה או הלוואה לכל מטרה בביטחון לדירת מגורים, כלומר - הדירה שועבדה לצורך כך.

עד היום, החישוב היה פשוט: אם לקוח שילם משכנתא של 7,000 שקל, והשכר שלו הוא 20 אלף שקל, הבנק אפשר לו את ההלוואה כי היא קטנה מ-40% מהשכר. כשאדם רצה לקחת עוד הלוואה, הבנק בא ואמר דבר כזה: נשארו לך 13 אלף שקל? אין בעיה, תוכל לקבל הלוואה נוספת בגובה ההכנסה הפנויה. כלומר, על מנת "לרמות" את הבנק נאלץ הלווה לקחת משכנתא אבל בהדרגה: אחת ועוד אחת. כך הבנק אישר לו את ההלוואה.

הוא קיבל כסף נזיל בריבית פריים, כשהלוואה לכל מטרה נלקחת בריבית גבוהה יותר, לפעמים עם תוספת של 3%. מי שמרוויח מכך הם הבנקים. במקרה הזה, אם נותרה ללווה הכנסה פנויה של 13 אלף שקל והוא היה רוצה לקחת עוד הלוואה עם החזר של 3,000 שקל - הבנק היה מאשר. שימו לב מה קרה כאן: אם היה מבקש לקחת משכנתא של 10,000 שקל בחודש כשהוא מרוויח 20 אלף שקל, הבנק מלכתחילה לא היה מאשר לו. לא ברור איך הבנקים אישרו את זה עד היום, אבל דבר אחד בטוח - הם סיכנו את הלקוחות ואלה פנו לקחת הלוואות.

לפי הטיוטה החדשה, הבנק יודיע ללקוח: אתה לא יכול לקחת הלוואה נוספת אם סך ההלוואות יעבור את ה-40% מהשכר שלך. איפה הבעיה? שעד היום הבנקים חילקו ללקוחות שלהם הלוואות לכל מטרה בריבית גבוהה, כשהם מודיעים בעת לקיחת ההלוואה שהיא אינה מותרת לצורך רכישת דירה או דיור בכלל. בפועל, הכסף עבר בלחיצת כפתור והבנק לא בדק. התעלם.

"משפחות רבות יחפשו פתרונות אשראי יקרים יותר". יעקב (צילום: ישראל פנחסוב)

נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, אמרה הלילה ל-ice כי "השינוי הדרמטי בחישוב יחס ההחזר בהלוואות נוספות לדיור עשוי לדחוף משפחות רבות לחפש פתרונות אשראי יקרים יותר". יעקב צודקת. מה לדעתכם יעשו המוסדיים ברגע שהבנקים יסגרו את הסכר? פשוט, הם יחלקו הלוואות יקרות יותר והסיכון בשוק יגדל. במקום לגלגל את האחריות על הבנקים, יגלגלו אותה לפתחו של משרד האוצר.

לדבריה יעקב, "ההחלטה להטיל מגבלות נוספות ולצמצם את אפשרויות המימון לקבלת אשראי נוסף במסגרת הלוואה לכל מטרה מחמיצה את ייעודה ולמעשה שולחת את הלווים לחפש הלוואות יקרות יותר ולא מפוקחות מחוץ לשוק המשכנתאות, דווקא עכשיו, כאשר הציבור מתחיל להתאושש מהמלחמה הארוכה ומהשלכותיה על המשק.

עוד ב-

עלייה בהיקף הלוואות הבלון במשכנתאות בספטמבר - האם זה מסוכן?

לכתבה המלאה

"אנחנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות קוראים לבנק ישראל לשקול מחדש את הצעד הזה, שבמובנים רבים, ישאיר חלקים גדולים מהציבור ללא יכולת לשפר את מצבו".