מה קורה אם ראיתם דירה, ניהלתם משא ומתן לרכישה ובסוף המוכר התחרט? האם בית המשפט יחייב אותו למכור לכם למרות שהחליט אחרת? ובכלל, האם אי חתימה על הסכם המכר פוטרת בעלי דירה מסיכום בעל פה?

בית משפט השלום בחדרה דן לאחרונה במקרה מעניין: רוכשי דירה תבעו פיצויים בטענה שהמוכרים ניהלו איתם משא ומתן בחוסר תום לב. בפסק הדין שמסרה השופטת, קרן אניספלד, היא חייבה את המוכרים לשלם הוצאות בגובה של יותר מ-600 אלף שקל.

המקרה עצמו חריג: הנתבעים, שבינתיים נפטרו ואז היו בשנות ה-80 לחייהם, הציעו את ביתם למכירה. הם התחרטו לפני שנחתם הסכם מכר, על רכישת דירה בגובה 4.15 מיליון שקל. מתברר כי שני הצדדים ניהלו מגעים למכירת הדירה, ולאחר שהוחלפו טיוטות ונקבעו מועדי התשלום, דרשו המוכרים 300 אלף שקל יותר. כזכור, אפריל 2022 היה השלב שבו מחירי הנדל"ן היו בשיא. זה היה החודש שבו נגיד בנק ישראל החל לעלות את הריבית בהדרגה ועד אז, המחירים היו בשיאם.

לפי כתב התביעה, המוכרים סיפרו שיש מתעניין אחר לדירה, שמוכן לשלם סכום גבוה יותר של 4.5 מיליון שקל. הקונים טענו שהם לא מוכנים שהדירה תימסר לאדם אחר, מאחר והם החליפו טיוטות ומדובר במשא ומתן מתקדם, לקראת חתימה.

המוכרים החליטו למכור לאדם אחר, בעוד שהרוכשים החליטו לא לוותר, והגיעו תביעה בגובה 1,250,648 שקל - פיצוי בגין הפרת הסכם וההפסד מכך שמכרו את דירתם במהירות כדי לממן את עלות הדירה הבאה. עוד נטען, כי המשא ומתן עימם נוהל בחוסר תום לב.
 

לפני שנמשיך, שאלה חשובה: למה הרוכשים הפוטנציאלים תבעו את הסכום הזה, 1,250,648? תחילה, פיצוי מוסכם בשיעור 10% על פי הסכם המכר, בסך 415,000 שקל; בנוסף, הפסד בסך 740,000 שקל - שנבע ממכירת ביתם של התובעים לשם מימון רכישת הנכס ואובדן יכולתם ליהנות מעליית שווי ביתם בתקופה שלאחר מכן; דמי-שכירות חודשיים בסך 20,600 שקל שהיה על התובעים לשלם בגין מכירת ביתם והפרתו של הסכם המכר בידי הנתבעים - עד הגשת התביעה, תוך הצהרה על זכאותם לקבל סכום זה עד שירכשו נכס חלופי למגוריהם; דמי-תיווך בסך של 10,000 שקל בגין שכירת נכס חלופי; 2,910 שקל בגין ייעוץ לנטילת משכנתא למימון רכישת הנכס; 12,138 שקל בגין שכר-טרחתה של באת-כוח התובעים עבור עריכת הסכם המכר; 50,000 שקל בגין עוגמת נפש.

אז מה קרה במשפט? המוכרים טענו שלא מדובר בחוסר תום לב. הם הציגו עצמם כחולים שאף מקבלים פיצוי בגין היותם שורדי שואה. הם הוסיפו כי לא נכרת חוזה. ובאמת, השניים נפטרו בהמשך, זמן לא רב, זה אחר זה. לכן, התביעה המשיכה מול ילדיהם, היורשים.

השופטת, קרן, טענה כי לא התקיימה כאן הפרת חוזה, משום שלא נכרת חוזה מחייב, אך לטעמה התנהלות המוכרים, בעיקר העובדה שדרשו מחיר גבוה יותר עונה על שאלת חוסר תום הלב. לדבריה, המוכרת "דיברה בשני קולות: יד מקרבת ומבטיחה 'להסתדר' תמורת תוספת למחיר ויד שניה מרחיקה ומצהירה שהיא אינה מוכרת את הדירה, תוך אזכור מתעניין אחר שמציע לשלם 4.5 מיליון שקל".

עוד ב-

מכרו את הדירה היקרה וקנו זולה יותר - עכשיו הם מתחרטים

לכתבה המלאה

לפיכך, השופטת קרן אניספלד פסקה פיצויים גבוהים לטובת הרוכשים - כ-568 אלף שקל, בתוספת של כ-66 אלף שקל עבור שכר טרחת עורכי הדין. בשל מות ההורים, מי שיפצה את הנפגעים הם היורשים - ילדיהם של הנתבעים שהלכו לעולמם.