ועדת החוקה אישרה אמש (שלישי) לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הנוטריונים, ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתא. בהצעת החוק מוצע לבטל את הדרישה לייפוי כוח נוטריוני לצורך רישום משכנתא הניתן לתאגיד בנקאי, וזאת כדי להקל את הנטל המוטל על מבקשי הלוואה לדיור מהבנק.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "במסגרת בחינת הנטל הבירוקרטי המוטל על הלווים, ובעקבות פניות שהגיעו למשרד המשפטים, נבדק הצורך בייפוי כוח נוטריוני בעניין זה, ואם יש מקום לשנות את הדין. מהבחינה עלה כי על הלווים מוטל נטל רגולטורי ובירוקרטי עודף שאין לו בהכרח הצדקה, וכי הדרישה לחתימה על ייפוי כוח נוטריוני, במצב הקיים, מצטרפת לרצף פעולות ותהליכים נוספים הנדרשים מהלווים כדי לרכוש נכס מקרקעין".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן טען בין היתר: "למיטב ידיעתי ייפוי הכוח שנותנים היום הוא לביצוע כל עסקה, כלומר הוא מאוד רחב. כרגע הנוסח מאוד מצומצם והשאלה אם הוא מאפשר גם להעביר משכנתה מנכס לנכס, לשנות את סכום השעבוד או למחזר משכנתה?". עו"ד נוי חסון, משרד המשפטים: "יש לערוך את ההבחנה בין חוק לשכת עוה"ד המתייחס לשירות המקצועי לבין חוק הנוטריונים. עולה שאלה האם ייפוי הכוח הוא כללי, מאחר והוא מגדיר פעולות ספציפיות. אנחנו צמצמנו את זה רק לעניין המשכנתה כדי לגדר את הסיכון".

עו"ד איגי פז ממשרד המשפטים: "הקומה הראשונה היא חוק השליחות המאפשר לאדם אחר לבצע פעולה משפטית בשמו של אדם. על קומה זו נוספה קומה בחוק הנוטריונים, המצמצמת את הכלל ומגבילה אותו לייפוי כוח כללי ולייפוי כוח לעסקה במקרקעין שטעונה רישום במרשם המקרקעין. המחוקק יצר מסנן שמאמת את זהות האדם וכשירותו. על כך יש קומה נוספת של ייפוי כוח עו"ד לאחת משתי הפעולות הללו. הצ"ח מצמצמת את הקומה השניה לעסקת משכנתה. כשאדם מגיע לבקש משכנתה הוא מיפה את כוחו של הבנק לעשות את העסקה עבורו וכיום זה דורש אישור נוטריוני, שהתגלה כמכביד על נוטלי משכנתאות יותר מאשר מועיל ולכן אנחנו מבקשים לצמצם דרישה זו".

עו"ד לירז ראש, לשכת עוה"ד: "ייפוי כוח במסגרת הליך משכנתה הוא למקרה שהלווה מפר את תנאי המשכנתה ואז הוא יכול למכור את הנכס לצד ג'". היו"ר רוטמן השיב: "הבנק לא יכול ולא משתמש בייפוי הכוח כדי למכור את הבטוחה. הוא צריך לעשות זאת דרך הוצאה לפועל. גם מבחינת רישום – אין כאן ייעוץ משפטי של הנוטריון. הבנק צריך לתת כסף ולוודא שיש בטוחה. אם אני ניגש לרשות המקרקעין ומבקש לרשום משכנתה לטובת צד ג', הרשם חייב לאמת שאני זה אני. הוא לא נותן לי ייעוץ משפטי או כלכלי. בנוסף, אפשר היום ללוות 300,000 שקל בלחיצת כפתור ולהתחייב לריביות עצומות בלי שום נוטריון, ואם זה עבור רכישת נכס הבנק יחתים על טפסים רבים, כשכל מה שהוא צריך הוא לרשום את האירוע. יש פה שריד ישן של חובת נוטריון, שלא מניב שום ערך מוסף לאזרח".

עו"ד זוהר רון, יו"ר משותף ועדת הנוטריונים בלשכת עוה"ד: "אדם שנוטל משכנתה מול הבנק מי שיכול להגן עליו הוא לא הבנק, אלא עוה"ד שבודק זהות ומונע מאנשים שאינם בשלים לעשות עסקה בגלל קשים רפואיים או אחרים, לעשותה. הבנק רוצה להרוויח כסף. אנחנו שומרי הסף של אנשים לא מיוצגים, כי המשמעות של משכנתה הרבה יותר גבוהה ביחס לתשלום לנוטריון. אנחנו הברקס האחרון לפני החתימה. אנחנו מאמתים את זהותם, את הכשרות המשפטית שלהם. אנחנו מבקשים למשל אישור פסיכו-גריאטרי לאנשים קשישים כדי שזכויותיהם לא ייפגעו".

היו"ר רוטמן: ''לבקש מכל אדם קשיש אישור פסיכו-גריאטרי זו הפליה על בסיס גיל''. עו"ד אסתי בן דוד בראון: "נעשתה בדיקה היסטורית ומחקר משווה לגבי ייפוי כוח נוטריוני וכן ערכנו שיתוף ציבור, מהנתונים שלנו- העלות הישירה לשני בני זוג היא אגרה בסך 316 ₪. בנוסף, לגבי עלויות עקיפות עשינו הערכה של נסיעה לנוטריון, חניה, זמן החתימה והאימות של המסמך, והגענו להערכה של 2.75 שעות והכפלנו בהערכה של שעת עבודה ממוצעת- 91 ₪ לפי רשות האסדרה. כך שהעלות למשק בית נעה בין 1136 ל-1410 ₪ לכל עסקת נדל"ן".

היו"ר רוטמן טען: "אני מניח שהחלופה תהיה ייפוי כוח שיאומת ע"י פקיד הבנק או עו"ד מלווה ואז העלות אפס". עו"ד לבנת קופרשטיין, יועמ"שית איגוד הבנקים: "יש עסקאות שלא נגמרות ברישום משכנתה בשלב החוזי עסקת משכון, גם שם נדרש האישור הנוטריוני. השוק מפרש את ייפוי כייפוי כוח כללי הדורש אישור נוטריון והשאלה אם אנחנו לא מובילים לכך שהבנקים ישלחו את הייפוי לנוטריון. השימוש בנוטריון הוא בשוליים אבל הבנקים עדיין יחתימו את הלקוחות עליו". היו"ר רוטמן: "המפקח על הבנקים יצטרך לתת הוראות שכולם יעמדו בהם".

עו"ד אלי ביבי, יו"ר משותף ועדת הנוטריונים בלשכת עוה"ד: "הרעיון של ביטול הנטל מבורך, אבל יש פה ניגוד אינטרסים מובנה של הבנק שרוצה ושואף לתת משכנתה כמעט בכל מחיר, גם אם יושב מולו עו"ד שלא לגמרי מבין את האירוע". היו"ר רוטמן:" באותם מקרים שהבנק לא יהיה בטוח שאדם כשיר להתקשר, ישלח אותו לבדיקה, זה נכון לכל סוג עסקה, בין אם משכון של רכב, או עסקת מקרקעין. פגיעה בניידות של אדם שלוקחים לו את הרכב זה נורא ואיום אבל לא נדרש נוטריון לשם כך. יש פה שריד ארכיאולוגי לא מוצדק''.

עוד ב-

המשק הישראלי מתאושש: ההחלטה שבנק ישראל צפוי לקבל ביחס לריבית

לכתבה המלאה

לסיום טען: ''אבקש שמהנוסח יהיה ברור כי הכוונה לא רק לרישום המשכנתה אלא מחיקת משכנתה או שינויה-  שיהיה מנוסח בצורה הרחבה ביותר של עסקת משכנתה וכל הכרוך בה". לאחר ההצבעה אמר: "זה נטל רגולטורי שהסרתו תחסוך כספים רבים למשק הישראלי".