דעות

החוק אמור להסדיר את אחד המקצועות החשובים בישראל – למה הוא תקוע?

האחים והאחיות משוועים להסדרה, המערכת זועקת לשינוי והמדינה מכירה בצורך – אבל החוק יישאר כנראה רק ככותרת באמצעי תקשורת. כשהכאוס הפוליטי בשיאו, לא מפתיע שגם המהלך שאמור היה לחולל מהפכה בתחום הסיעוד מתפוגג מסדר היום

ח"כ טטיאנה מזרסקי | 4/8/2025 13:15

בחודש יולי האחרון בישרו הכותרות באמצעי התקשורת כי אוריאל בוסו, שר הבריאות, יוזם חוק להסדרת מקצוע הסיעוד בישראל. בשעה טובה יקדם לו חוק ייעודי אשר אמור להסדיר לראשונה באופן רשמי את כל תחומי ההכשרה, הסמכויות, תנאי הרישוי, ההגדרות המקצועיות והפיקוח על העוסקים במקצוע: מאחות מעשית ועד אחות מומחית – כולל תחומי התמחות כמו גריאטריה, התפתחות הילד, סוכרת, ייעוץ שינה, כירורגיה, טיפול בפגים, כאב, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, אונקולוגיה ועוד.

הרמת הכפפה הזו מתרחשת בעיכוב של שנים ארוכות. למעשה, התקינה הלאומית לאחות לנפש לא עודכנה מאז שנת 1997 – כאשר בינתיים אוכלוסיית ישראל יותר מהכפילה את עצמה. הנתון הזה מקומם: רמת הסיוע הנדרשת השתנתה לחלוטין, תוחלת החיים עלתה, האוכלוסייה התבגרה, הצרכים המורכבים התעצמו – אבל המדינה נשארה באותו מפתח תקינה מלפני שלושה עשורים.

חשוב להבין: הרופא הוא אמנם זה הקובע את מסלול הטיפול, אך האחות היא זו שמבצעת אותו בפועל – מלווה את המטופל ברצף, מעניקה תמיכה פיזית ונפשית, ומסייעת לזרז את ההחלמה. אין שום דרך אמיתית לשפר את מערכת הבריאות מבלי לעדכן את תקינת האחיות ולהגדיל את מספר התקנים – ובמיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר בתקנים עבור אחיות מומחיות.

מדובר ביוזמה חשובה והכרחית, יוזמה שהמדינה הייתה צריכה לקדם כבר לפני עשר שנים לפחות. אלא שבזמן ששר הבריאות מציג כוונות טובות, הממשלה שהוא ומפלגתו שותפים בה לא מצליחה אפילו להעביר חוקים בסיסיים בשלבים הראשוניים של החקיקה. יוזמה שאינה מגובה ביכולת משילות תישאר במקרה הטוב כותרת יפה וכתבה מרגשת במהדורה – זה הכול.

בינתיים האחיות והאחים שלנו ממשיכים למסור את נשמתם במרפאות ובבתי חולים, הם לא נלחמים על חלוקת תפקידים או כיסאות אלא על חיים של ממש. הם עובדים תחת עומס בלתי נסבל, בתוך מחסור חמור בכוח אדם, בתנאי שכר שאינם מתגמלים ובלי הכרה מספקת במעמדם המקצועי. כשאין חקיקה שמסדירה את עבודתם והמדינה לא נותנת להם גב אמיתי, סיסמאות לא יעזרו – הם פשוט ימשיכו להישאר לבד.

ממשלת ישראל יודעת לשבח את האחים והאחיות בזמן משבר. ממשלת ישראל יודעת לצאת למרפסות, למחוא כפיים ולקרוא להם מלאכים בלבן. לעומת זאת כשהם באמת זקוקים לתמיכה, דרך תקציבים וחקיקה, הם נותרים מאחור. הפוליטיקה הישנה והצינית, זו שמקדמת את עצמה במקום את האזרחים, לא דוחפת אותם קדימה, אלא עוצרת כל אפשרות לשינוי.

אני מברכת את החלטת שר הבריאות, אשר אגב עזב את תפקידו מרצונו בעקבות אותם משחקים פוליטיים בדיוק, על עצם היוזמה להסדיר את מקצוע האחיות. באמת. ועדיין, ברור כי יוזמות טובות נמדדות לא בכוונות כי אם בתוצאות. נכון לעכשיו המשמעות הפוליטית של היוזמה הזאת ברורה מאוד: כל עוד הממשלה הנוכחית לא מצליחה לנהל את ענייניה, לא מצליחה להעביר חוקים ולא מתפקדת באופן תקין – שום חוק לא יזוז. שאף אחד לא יספר לכם אחרת, שום תיקון לא יתממש.

במהלך ארבע שנותיי בכנסת יזמתי שוב ושוב דיונים בוועדת הבריאות בנושא התקינה לאחים ואחיות. אני בקשר רציף עם הסתדרות האחיות בנוגע בנושא, וביחד עם ד"ר שושי גולדברג האחות ראשית ארצית וראש מנהל הסיעוד אני פועלת לשינוי מהותי בתחום. בעיניי, אח או אחות הם הנשמה של הרפואה בקהילה והלב הפועם במחלקות האשפוז של בתי החולים.

בתקופה הקשה והמורכבת הזו, כשישראל חווה טראומה לאומית מתמשכת, על רקע חוסר יציבות ביטחונית ופוליטית, הציבור זקוק יותר מתמיד להתייחסות רגישה ולטיפול מקצועי. אנשי הרפואה, ובפרט העוסקות והעוסקים במקצוע האחיות, הם אלה שנמצאים שם בשביל כולנו. ואנחנו, כחברה וכמדינה, חייבים להיות שם בשבילם.

למערכת הבריאות במדינת ישראל לא מגיעה עוד תקופה של הבטחות סרק בלתי ממומשות. מגיע לה סדר ומגיעה לה יציבות. ובאותה הנשימה, גם לציבור בישראל מגיעה ממשלה שתדע לדאוג לו באמת.