מדינת ישראל נמצאת באחת השעות הקשות בתולדותיה. מלחמה ארוכה, אכזרית, עקובה מדם ומתישה. ישראל נלחמת בזירות רבות, קרובות ורחוקות. שוב מתחוור שרבים עדיין רואים ביהודים נטע זר בארצם המובטחת.

למלחמה משמעויות ותוצאות רבות. אחד התנאים לניצחון היא כלכלה איתנה שממנת את המלחמה. אנו, הקבלנים בישראל, מלבד התרומה של רבים וטובים מאתנו בשירות המילואים בכל חזיתות הלחימה, רואים כערך מרכזי וחשוב להילחם על פעילות אתרי הבנייה והנעת גלגלי הענף על מנת לחזק את כלכלת ישראל.

מאז ה-7.10.23 ממשלת ישראל הטילה סגר על עובדי השטחים שנמשך עד היום. לפיכך, כ-65,000 עובדים, רובם חיוניים בעבודות "רטובות" נעדרים מאתרי הבנייה. מיקומם על הציר הקריטי של הפעילות הענפית, שיתקה את רוב אתרי הבנייה בישראל וגרמה לנזק אדיר. ממשלת ישראל קיבלה שורת החלטות שכללו הגדלה מאסיבית של כוח אדם זר לענף הבנייה, מתן רישיונות להקמת תאגידי כוח אדם נוספים,  והסרת חסמים שיקלו על הבאת עובדים זרים שיאיישו את העבודות ה"רטובות".

לאחרונה אנו עדים לרכבת אווירית של עובדים זרים המגיעים בעיקר מהודו ומאיישים את העבודות ה"רטובות". הגם שמדובר באלפים בודדים והמחסור הוא בעשרות אלפים, הרי שגלגלי הענף מתחילים לנוע וזרם העובדים שמגיעים מתגבר. מתברר שאין מדובר באירוע סתמי אלא RESTART "על מלא" של כל מה שידענו והכרנו עד היום.

מצד אחד, נראה שהבחינות לעובדים בארצות המוצא היו "חובבניות" בלשון במעטה. רוב העובדים אינם בעלי מקצוע בענף, והקשר שלהם למלאכות הבנייה רופף. רבים השתלחו במערכת ומפעילים לחצים אדירים להחזיר את עובדי השטחים למעגל העבודה. ואולם מן העבר האחר, התברר שההודים, בשונה מהסינים, המולדבים ויתר האומות המספקות לנו עובדים לענף הבנייה, שולטים לעילא ולעילא בשפה האנגלית, ממושמעים להפליא, מסודרים, חרוצים, בעלי אופי חיובי וחייכני, בעלי אסתטיקה ראויה לקנאה, חדורי מוטיבציה להצליח ולהוכיח את כשירותם.

על כן, איש מאיתנו לא הופתע כאשר לאחר הכשרה מקצועית אינטנסיבית של שבועות ספורים, דרך לשכת הקבלנים, אנו מקבלים משובים חיוביים של קבלני בניין שמרוצים מהעובדים ההודים. זאת ועוד, נוכח הגדלת המכסות והגדלת מספר תאגידי כוח אדם אנו עדים לתחרות משוכללת אשר מוזילה את מחיר העסקה לשעה לרמות של 75 שקלים (עלות מעסיק כולל מגורים ונסיעות). ירידה של 40% בהשוואה לאוקטובר 2023.

העובדה שהעובדים הזרים מתעקשים לעבוד 10 שעות מידי יום מקצרת את משך הביצוע. עד כה אין עדיין עדויות על עובדים הודים המפעילים לחץ על מעסיקים לקבל "תקבולים נוספים" בדרכים עקלקלות, עובדה המציינת פעילות נפסדת בלתי מדווחת שגורמת למדינה לנזק ממשי.

מכל הסיבות ויחד עם לקחי ה-7 באוקטובר 2023 אני סבור שחובה על הענף להחליף דיסקט, להתאים עצמו למציאות המשתנה לבסס את העבודה על עובדים זרים ו/או ישראלים ולחדול להיות בן ערובה בידי עובדים פלסטינים, על כל בעיות הביטחוניות המשתמעות מכך. העולם בכלל והודו בפרט, יכולים למלא את כל צרכי הענף לעילא ולעילא. לשכת הקבלנים סימנה מטרה לפעול להכשיר מקצועית את עובדי הבניין הזרים במימון משולב של המדינה, ההסתדרות הלאומית, תאגידי כוח אדם ומעסיקים. כך נבטיח גרעין איכותי זמין ויעיל שיניע את גלגלי הענף לטובת העוסקים והמדינה.

ולסיום אזכיר, שהן ישראל והן הודו השתחררו מעול השלטון הבריטי באותו שנה, הודו מהווה כיום מעצמה עולמית ובתת היבשת ההודית מתגוררים כ-1.5 מיליארד בני אדם, יותר מאשר בכל מדינה אחרת, ומעבר ליכולתה הגרעינית, היא גם מעצמת הייטק ואחת הידידות היותר טובות שלנו, ובמיוחד בעת הקשה הזאת ומהווה משקל נגד לא מבוטל לסכנת האסלאם הקיצוני, סכנה ליציבות העולמית, קל חומר בסביבתנו הקרובה.

עוד ב-

ראול סרוגו: "אם הממשלה לא תתעשת כל המשק ירגיש את כובד המשקל"

לכתבה המלאה

הכותב: משה נחום, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי חברת בנייה "גאות השקעות"