חוק דחיית שירות לתלמידי הישיבות שתורתם אומנותם נדון בשנת 2000 בראשותו של השופט צבי טל בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בוועדה זו הייתי שותף כחבר מתוקף תפקידי כחבר כנסת, המלצותיה ומסקנותיה הובאו לאישור הכנסת בשנת 2002. החוק קיבל תוקף למשך 5 שנים והוארך בשנית ל-5 שנים נוספות עד שנת 2012. אז חוק הגיוס והחקיקה בנושא התקבל ע"י הציבור שהממשלה והכנסת (הרשות המחוקקת) בסמכותם לקבוע את הפרמטרים. יש להוסיף, כי השופט צבי טל קיבל את סמכותו מראש הממשלה ושר הביטחון דאז מר אהוד ברק שתמך בהקמת וועדת חוק טל ובהמלצותיה.

באוגוסט 2012 לאחר שפג תוקפו של חוק טל והוגשה עתירה לבג"ץ ע"י התנועה לאיכות השלטון, בג"ץ לקח לעצמו סמכויות וקבע כי כל הנושא של גיוס בני הישיבות הינו סוגיה משפטית וחייבים לקבל את אישורם. מאז ועד היום הטלטלה נמשכת והנושא לא יורד מסדר היום מאחר וכל הצעה שהובאה ע"י הממשלה והמחוקק, בג"ץ פסל אותה על הסף מטעמי שוויוניות וחלוקה בנטל.

כדי לפתור בעיה זו היה צורך בחקיקה ובשינוי חוק היסוד של פסקת ההתגברות על מנת למנוע מבג"ץ לשנות שוב החלטות ממשלה וכנסת. אך גם בנושא זה התערב בג"ץ והחליט שאין בסמכות הכנסת לחוקק חוק יסוד זה והסוגיה נשארה במחלוקת.

לצערי, כל נושא גיוס בני הישיבות הפך להיות אמצעי תעמולה והסתה של גורמים שונים שכל מטרתם להביא לפילוג בעם, לפירוקה של הממשלה ובעיקר להפלתו של העומד בראשה. הנושא הוא שערורייתי, דבר שלא קיים באף מקום בעולם שבית המשפט הוא מעל המחוקק והממשלה ולאחר שכלו כל הקיצין לא היה מנוס אלא לקדם את התיקון בחוק היסוד של פסקת ההתגברות כדי למנוע אפשרות שבג"ץ יתערב שוב בכל נושא שהוא.

יש לציין, כי התערבותו של בג"ץ הדורש שוויון בנטל ו"דאגתו", כביכול, להגברת התעסוקה בציבור החרדי, מעלה את רף המאבק המתמשך נגד ציבור לומדי התורה אשר מנסים לכפות עליהם אורח חיים שונה וזאת מתוך ריחוק וחוסר הבנה באורח החיים שלו. 
 
בנוסף, החלטת בג"ץ להפסיק את המלגות ללומדי התורה הינה שרירותית, בוטה וגסה, כאשר מנסים להפעיל עליהם לחץ בלקיחת פת לחמם, שמשמעותה, הכרזת מלחמה נגד עולם התורה. החלטה אבסורדית זו גורמת לחיזוק עולם התורה ובולמת את רצונם של החפצים להשתלב בשוק העבודה.

לימוד התורה הוא אמוני, השקפתי ורוחני ואינו קשור למענקים, מניעת הכספים לא תמנע את הפסקת הלימוד ושינוי אורח החיים החרדי המקובל מדור דור. נדגיש, כי גם ללא חוק הגיוס יש עליה של חרדים שמתגייסים ויוצאים לשוק העבודה ובמגזר החילוני, בגוש דן לדוגמא, יש ירידה בכמות המתגייסים.

לסיכום, מס' פתרונות ייתכן ויוכלו לתת מענה ראוי כפי שהמלצתי בוועדה כבר עוד בשנת 2,000 במסגרת וועדת טל:
 
הקמת ישיבות הסדר חרדיות לקבוצות שאין תורתן אומנותן וחפצים לצאת לשוק העבודה. לאפשר להם לשרת תוך הקפדה מלאה על אורח חיים חרדי עם כל המשתמע מכך. הקמת בסיסים צבאיים מיוחדים שיתאימו לרוח התורה וההלכה בהנחיית רבנים יידועי שם מהמגזר החרדי.

להכיר בשירות האזרחי והתנדבותי כשירות צבאי כלפי אותם אלפים שתורמים את חלקם בשירות: זק"א, מד"א, עזר מציון וכד'. הקמת גדודים שלב ב' - לאפשר לכל בחור ישיבה שהגיע לגיל 21, שלמד בישיבה גדולה לפחות 3 שנים, לשרת מ-3-6 חודשים בהתאם לפרופיל שיקבע לו, על פי אותו עיקרון המפורט בסעיף א'. ולאחר מכן יוכל לתרום את חלקו  בשירות מילואים ובעת מלחמה.         

בימים אלו יש להתמקד באחדות העם להימנע משינוי הסטטוס קוו וכפיית החוק להניח את הסוגיה בצד עד להתייצבות המצב, ולאחר מכן לקיים דיון מעמיק עם הגורמים הרלוונטיים.

עוד ב-

הפסיקה נגד דרעי - אשליה של נטרולו שיביא להפלת הממשלה

לכתבה המלאה

הכותב: ניסים זאב, חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת ש"ס, מייסדה הראשי של מפלגת ש"ס