ברקע מלחמת חרבות ברזל, איש התקשורת עמית סגל התראיין לעיתון הצרפתי "לה פיגארו" והסביר את נקודת מבטו ביחס למצב, בהתייחס לקונספציה בה הצבא ומקבלי ההחלטות היו שבויים. "חשבנו ש'הבעיה נפתרה', אף אחד לא חשב להיכנס לעזה", אמר.

סגל הסביר כי הבעיה בחברה הישראלית היא המחשבה המוטעית ש"עם הגדר וכיפת ברזל, עזה לא הייתה במרחק שעה מתל אביב אלא רחוקה כמו הירח". רבים בציבור האמינו כי הבעיה קטנה ממה שהיא באמת, ואף אחד לא העלה בדעתו כי צה"ל יידרש להיכנס למבצע צבאי ברצועת עזה, בטח עם מטרה גדולה כמו מיטוט חמאס. בנוסף, הוא סיפר על האווירה הקשה בתקופה הישראלית, שמתאפיינת בתחושה של חוסר ביטחון לאור מעבר המחבלים את כלל המכשולים שישראל הציבה בפניהם. "הילדים שלי מפוחדים בלילה כי הם חוששים שמחבלים יוצאים מהמרתף", שיתף.

העיתונאי נשאל על המורכבות שבסוגיית השבת החטופים לישראל ועל העסקה הקשה שכרוכה בכך, ואמר: "אני חושב שסוגיית החטופים כפי שהיא עומדת היום בישראל, היא המורכבת ביותר בהיסטוריה המודרנית". כמו כן, הוא הודה כי מדובר ב"פעם הראשונה במסגרת דמוקרטית שכל כך הרבה אנשים נחטפו".

עוד ב-

עמית סגל נגד הרמטכ"ל: "מי שואל אותו? זה בושה וחרפה"

לכתבה המלאה

בהתייחסות להתנהלות החמאס, הוא הסביר כי הבכירים בארגון היו בטוחים שישראל תחדל מהלחימה מיד לאחר השחרור של בני הערובה בפעימות, אך הם לא העלו בדעתם ש"מחיר הכניסה למלחמה הזאת היה גבוה מדי", ושישראל תחדש את הלחימה בכל מחיר. כמו כן, הוא טען כי לא ניתן להשיב את שתי המטרות (החזרת כלל החטופים ומיטוט חמאס), אך ניתן להשיג "מטרה וחצי", כלומר למוטט את חמאס ולשחרר חלק מבני הערובה.