"ועידת ישראל לחקלאות" ה-14 במספר נפתחה הבוקר (שלישי), ברקע המשבר החריף העובר על הענף בישראל, מאז פרצה המלחמה הקשה ב-7 לאוקטובר. בין שרי הממשלה שנכחו בוועידה היו שרי החקלאות, העבודה והנגב והגליל. השרים שמעו את הקשיים הרבים שחווים החקלאיים בתקופה זו וגם את הביקורת על ניהול המשבר.

לאחר שעשרות עובדים תאילנדים נרצחו ונחטפו במהלך בוקר ה-7 לאוקטובר, עשרות אלפי עובדים זרים ברחו בבהלה מישראל בימים שלאחר פרוץ המלחמה, מה שגרם למשבר כוח אדם חריף בענפי החקלאות והבנייה. כעת החקלאים דורשים מהממשלה למצוא פתרונות מהירים, לפני שהמשבר יגרום נזק שיהיה קשה מאד לכסות אחרי זה.

כחלק מהניסיונות למציאת פתרונות, משלחת ישראלית צפויה לצאת השבוע להודו ולמזרח הרחוק, כדי לחתום על הסדר הבאה של עובדים לענפי החקלאות והבניין, במקום העובדים הפלשתינים ואלו שנרצחו בטבח האכזרי ב-7 באוקטובר. כך בישר שר העבודה, יואב בן צור במהלך הוועידה והוסיף כי 200 אלף הודים ממתינים לסיכום ההסדרים, כדי להגיע לעבודה בישראל, כאשר ישנן גם קבוצות עובדים מסרי לנקה, קמבודיה ומדינות אחרות במזרח, המבקשות להגיע לעבוד בישראל.

איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב אמר: "מפרוץ המלחמה אנו החקלאים רואים ומרגישים את השינוי שקורה במדינה, בזכות החיבוק שאנו מקבלים מהציבור ומהמתנדבים. אבל לצערי במשרד האוצר ובדרג המקצועי לא קרה שום שינוי. הם ממשיכים  להישען על תפיסות ישנות ומאמינים בייבוא. לדוגמה בענף ייצור החלב, לא היה חסר חלב מתחילת המלחמה אך משרד האוצר השתמש בזה כגימיק ותרגיל בשביל לייבא חלב. אנחנו דורשים לקבל את הכלים הנדרשים ואת הוודאות מהמדינה, כדי להמשיך לייצר תוצרת כחול לבן".

שר החקלאות, אבי דיכטר, אמר בוועידה: "מה שקרה בבוקר השבעה באוקטובר לא קרה לנו מאז קום המדינה. לא רק ההפתעה המודיעינית, לא רק ההגנה שלא הייתה באותו בוקר בהרבה מאוד שעות, אלא זה בעיקר ההשפלה. על ההשפלה הזו יצאנו למלחמה ולא נעצור עד שנשיג את כל היעדים שלה". לדברי השר, שיקום החקלאות הוא אפשרי ויעשה בצורה מהירה, תוך הגדלה משמעותית של היקפי הייצור. השר הציג את בעיית כוח האדם של העבודה בחקלאות והדגיש כי הבאת עובדים זרים היא קשה ביותר והמדינה פועלת לגייס עובדים בכל מקום: "אי אפשר לעשות חקלאות לפי מכסת עובדים- לא הגיוני, לא חכם ולא תקין. המתנדבים זו הברכה אך לא הפתרון".

השר לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה, יצחק וסרלאוף הוסיף: "המרצחים רצו שנאבד את אדמתנו, ואנחנו נעבד את אדמתנו. אנחנו נחזק את ענף החקלאות תוך כדי שנזרע בתודעתנו שהחקלאות היא גם אירוע ציוני. אני מכיר שיש בירוקרטים אבל אי אפשר להיחבט ולהפיל כל דבר בשם הבירוקרטיה, חוסר תקציב וחוסר שת"פ. יש לנו יכולת לקחת את החקלאות ולהציל אותה כמנוע הצמיחה המרכזי. זה מוכרח לבוא במעשים, בחקיקה, בתקציבים ובתיעדוף. החקלאות היא ראשית צמיחת עתיד מדינתנו".

עוד ב-

תקציב המדינה אושר לקריאה שנייה ושלישית: 636.6 מיליארד שקל

לכתבה המלאה

יענקל'ה מוסקוביץ, נשיא ועידת ישראל לחקלאות אמר: "כולם צריכים להבין שמה שהיה לא יהיה יותר. צריך לשנות את הדיסקט, ענף החקלאות חייב שינוי מקצה לקצה. החקלאות היא עניין לאומי! מדינת ישראל חייבת לדאוג לעצמה ולמזון שלה. אנחנו חייבים לעשות מאמץ לאומי בו מדינת ישראל מייצרת לעצמה את המזון שלה. לא יכול להיות שבמשך שנים נותנים לנו 50 אחוז מכוח אדם- כך לא ניתן לייצר את המזון של ארץ ישראל, כך אנחנו מייצרים פחות, לא מביאים מתיישבים, לא מגדילים את היקפי הייצור ואז אנחנו נאלצים להסתמך על מדינות אחרות- מדינה כמו שלנו- חפצת חיים, אסור לה לעשות את זה. לא מאשרים כניסת עובדים פלשתינאים, אז תנו פתרון איך מביאים עובדים ממדינות אחרות. אין זמן".