היום ה-1.12, נערך כנס סוף שנת המס – 2022 של פירמת PwC Israel באולם הלאגו בראשון לציון. את הכנס פתחו מספר דוברים וביניהם: חן שרייבר, רו"ח, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל ואריק בן ישי, ראש קבוצת המיסים PwC Israel. את הכנס פתח אריק בן ישי שאמר: "לאחר שנה של חוסר יציבות ועמידה במקום בקידום רפורמות חשובות, המציאות העסקית והכלכלית לא נכנעו לחוסר היציבות הפוליטית. ראינו צמיחה בשנה שעברה של מעל ל-8.2%, השנה אנחנו מדברים כבר על צמיחה של 3.1%. בהתחשב במה שקורה בעולם זה מספר יפה מאוד".

"הכנסות המדינה ממיסים המשיכו לזנק, הכו את תחזיות האוצר במהלך השנה, וכיום אנחנו מדברים על תחזית של כ-450 מיליארד שקלים, 90 מיליארד שקל יותר ממה שהאוצר חזה בינואר. האינפלציה צפויה להסתכם ב-4.6% בשנה הזאת. הצפי ל-2023 הוא של 1.9%, רחוק מאוד משיעורי האינפלציה במדינות המערב – ארה"ב, אנגליה והאיחוד האירופי. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לזכור שלא תמיד תהיה לנו רוח גבית. בסביבה של ריבית שעולה ומכבידה על העסקים, על הגיוסים ועל ההשקעות – נדרשת ממשלה יציבה ותומכת. ממשלה שמציעה תמריצים להשקעה, לפיתוח, מציעה הקלות מס ויעילות מיסויית. ממשלה שמפנה את עודפי גביית המס לאפיקים שמניעים את הכלכלה, את החברה והפעילות העסקית. דרושה ממשלה, שמעודדת מדיניות של "קלות עשיית עסקים" (Ease of doing). ישראל מככבת לאורך שנים במקומות נמוכים מדי במדדים של קלות לעשיית עסקים", המשיך בן ישי.

"בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני ימים אחדים, התייחס המבקר בהמלצותיו למורכבות של מערכת המס בישראל. משמעות דבריו היא שיש לכתוב את הפקודה מחדש. המבקר מתייחס לאספקטים רבים אחרים במערכת המס, לרבות המערכות המחשוביות, הליכי השומה ועוד. רשויות המס צריכות להשתנות, מספר המפקחים ירד דרמטית בתחומים שסובלים ממחסור חמור בכוח אדם, רשויות המס מתחרות באמצעים דלים ומיושנים מול מעסיקים גמישים יותר ואטרקטיביים יותר. מוסדות הלימוד מכשירים פחות מועמדים ורשויות המס מציעות סל לא אטרקטיבי במיוחד מול האלטרנטיבות הקיימות. הן מתקשות להתמודד עם דרישות הסבה, ולא רק, גם עבודה מהבית, מחשב אישי, תכניות פיתוח מצוינות, שוויון הזדמנויות וכן הלאה", אמר בן ישי.

"הטכנולוגיה נותרת מאחור, רשויות המס מנסות להתקדם אבל אין זה דומה לקצב המתפתח בעולם הדיגיטל. המערכות אינן עומדות בכל תכניות הפיתוח שהוצגו לאורך השנים. המבקר קובע בהמלצותיו את הצורך לפתח יכולות שיאפשרו אוטומציה ודיגיטציה של תהליכי דיווח ושומה. גם שיטות העבודה מיושנות – יותר מדי תלות במפקחי מס הכנסה, פחות מדי מסלולים ירוקים, יותר מדי אישורים טכניים שנדרשים. רק שליש מתוך 322 הטפסים שיש למס הכנסה מוחשבו – כל שני השלישי האחרים עדיין ממתינים. אני קורא לממשלה שתקום, יהיה שר האוצר אשר יהיה, תמכו במנועי הצמיחה של כלכלת המדינה באמצעות חקיקה פשוטה וברורה", סיכם ראש קבוצת המיסים PwC Israel.

בסיכום פתיחת הכנס נשא דברים חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל: "השנה בהנהלת רשות המיסים הבינו שלשכת רואי החשבון היא גוף שנמצא על המפה, גוף חזק. היום יש לנו 18,000 חברי לשכת רואי חשבון, 5,000 מהם הצטרפו השנה מאז כניסתי לתפקיד. ברשות המיסים הבינו שאנחנו גוף שהולך לאתגר אותם. אני רואה את תפקידי כמי שצריך לחבר, לחשוף, לעדכן ולשפר את השטח שאתם חווים כל יום, אל מול מקבלי ההחלטות בירושלים.

"רק לפני שבועיים ישבתי עם נגיד בנק ישראל והחלפנו דעות בנושא הריבית, האתגרים של המשק הישראלי, הרגלי העבודה, יוקר המחיה, נדל"ן ובכלל. אני פגשתי אדם מאוד ממוקד שמבין את גודל האחריות שמוטלת עליו אבל התרשמתי שמדובר במישהו שמאוד מאוד מושפע ממה שקורה בכלכלה האמריקאית. הוא הגיע מהשכלה והכשרה אמריקאית ומכאן התחושה היא שעושים לנו "העתק-הדבק" של מה שקורה בארה"ב. לכן, אמרתי את דעתי שלא יכול להיות שבנק ישראל או נגיד בנק ישראל יהפכו לסוג של אוטוריטה שבכל חודש יושבים ומחכים שיגידו לנו בכמה מעלים את הריבית. העליות ריבית האגרסיביות האלה, הסחרור הזה שמתאים אולי לארה"ב, אני לא בטוח שהוא מתאים לנו. חייבים לעצור עם עליות הריבית לכמה חודשים בכדי לתת לשוק לעכל את השינויים האלה. חייבים לראות את התמונה הכוללת", המשיך שרייבר.

"מדברים על המשכנתאות – זוגות צעירים שנכנסו למשכנתא רק לפני חצי שנה או שנה בסביבת ריבית של 3%, מוצאים את עצמם היום בסביבה של 6% - בין היתר מהציפייה שהבנק יעלה שוב את הריבית בינואר. ואנחנו יודעים שציפיות בדרך כלל מתממשות. אני לא חושב שבנק ישראל נוהג ברשלנות – חלילה. אבל פשוט לדעתי, העומס השוטף והתקופה המסחררת הזאת דוחקים אותם לראיית מאקרו שלא רואה את המיקרו. הם לא עוצרים לרגע לשמוע אותנו – את רואי החשבון שמצויים ברזי הכלכלה הישראלית והבינלאומית", המשיך נשיא לשכת רואי החשבון.

עוד ב-

נשיא לשכת רואי החשבון התקפל: לא יבקש שכר

לכתבה המלאה

בשנה האחרונה מצאתי את עצמי לא רק מול בנק ישראל, שואל שוב ושוב, אם את אותה השאלה – מדוע אין בידי מקבלי ההחלטות את התמונה המלאה שתסייע להם לעצב מדיניות כלכלית? יש איזה נורמה שקיימת גם במשרד האוצר, שרים שפועלים בחוכמה נותנים לפקידות ולאנשי האוצר לפעול כי הם לא מבינים בזה. אבל מצד שני, לא יכול להיות שראשי קהילת רואי החשבון, בכירי הפירמות או הבכירים בלשכת רואי החשבון, לא נמצאים בדיונים החשובים האלה ולא נותנים להם את האינפוטים, שהרי אנחנו הברומטר והסנסורים הכי טובים שיש ברחוב ובעסקים עצמם", הוסיף שרייבר.