כנס "ארץ-עיר-שבת" של "המרכז ליהדות ומדינה" מבית מכון שלום הרטמן ייצר כותרות חשובות בסוגיות של דת ומדינה שנדמה כי פחות אקטואליות לאור הקמת הממשלה החדשה שתגנוז את התכניות של מיכאלי וגלאון. הכנס, שבו השתתפו פוליטיקאים, חוקרים, ופעילים חברתיים, עסק בשאלת המרחב הציבורי בשבת במדינת ישראל, והוצג בו נייר מדיניות המציע לפתח מודלים של ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לרמות שלטון נמוכות יותר. 

ח"כ עמיחי שיקלי מהליכוד אמר בכנס כי: "אני רואה בחיוב את הניסיונות לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה, לנסות לחשוב על פתרון בצורה יצירתית ושווה להביא את זה לשולחן הדיונים בכנסת. שבת לא צריכה להיות גורם חוצץ אלא מחבר בין יהודים. תחבורה ציבורית מופרטת זה כיוון למשל, וגם ברמה המקומית יש זהות שונה בין בני ברק לתל אביב. ורעיון הביזוריות יכול לסייע ביישוב המחלוקות בנושא".

ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית התייחס לסוגיית התחבורה הציבורית בשבת ואמר: "יש אנשים שחושבים שהדתיים והיהדות אורחים במדינת ישראל. אני רואה אמירה ערכית חשובה שבמדינה יהודית לא יהיה חילול שבת ממלכתי. אני לא כופה את דעתי על כל מי שרוצה להתנהל אחרת ברמת הפרט, אבל קורא תיגר על הנחת העבודה שאני צריך להתנצל על עולם הערכים שלי, שזהה לעולם הערכים היהודי. יש אי צדק בסיסי בקרב קבוצת אוכלוסייה שחושבת שעולם הערכים שלה הוא האמת האובייקטיבית. ספציפית הייתי רוצה הפרטה של כל התחבורה הציבורית ואז לא יפריע לי אם תופעל בשבת. כל עוד זה מופעל ע"י המדינה אני לא רוצה לייצר פגיעה עמוקה באחוז מאוד משמעותי מהאוכלוסייה בישראל".

ח"כ נעמה לזימי מהעבודה, תקפה את ח"כ רוטמן ואמרה: "אתה סותר את עצמך. אם עולם הערכים שלך מושתת על שוק חופשי שיאפשר תחבורה מופרטת בשבת, אז לתחבורה ציבורית בשבת יש יתרונות כלכליים. כאישה מסורתית שגרה בחיפה, המודל בעיר אידאלי. בחיפה יש כבוד לעולם הערכים של השותפים מהחברה החרדית, והתחבורה מאפשרת התניידות באופן מנימליסטי. השבת מורגשת, ויחד עם זאת לכל אדם יש את חופש התנועה. המצב כיום לא שיוויני. חופש התנועה זה גם האפשרות להגיע לבית החולים או לבקר את המשפחה וזה לא צריך להיות תלוי בהחזקת רכב".

ח"כ מיקי זוהר מהליכוד הגן על השבת במרחב הציבורי ואמר: "אנחנו חיים במדינה מורכבת שיש בה הרבה אוכלוסיות. כדי למצוא את האיזון צריך למצוא פשרות, וכמו בכל פשרה, אי אפשר שכולם יהיו מרוצים, ואני אומר את זה גם לסמוטריץ'. בזמנו הצעתי שהמסחר בשבת יצטמצם באופן משמעותי ובסוגיית התחבורה בשבת צריך למצוא פתרון יצירתי -הלכתי שהחרדים יהיו שלמים אתו. אני חושב שצריך לעצור את המסחר בשבת. יש אנשים שרואים בשופינג בשבת סוג של פנאי, הייתי רוצה שילכו יותר למופעי תרבות, לבריכה, או טיול בחיק הטבע. אני חושב שמדינה, בלי קשר לדת, שלא נותנת לעצמה יום חופש בשבוע- פוגעת בערך בסיסי סוציאלי. אין בקואוליציה הנוכחית שום היתכנות למימון פעילויות בשבת, אבל יש היתכנות לנסות להגיע להסכמה רחבה עם כמה שיותר אנשים כדי שסוגיית השבת תהיה פתורה יותר ממה שיש היום".
 
ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי נשמע מסויג יותר: "בסוף ממשלות קמות ונופלות על ענייני דת ומדינה. הדרך לשמור על הצביון היה הסטטוס קוו, שבעיני לא מוקדש, ועובדתית נשחק בצורה גורפת ושום דבר כמעט לא רלוונטי היום. לו היינו מקבלים את אמנת גביזון מידן לפני 22 שנה, שלצערי קיצוניים משני הצדדים דחו את ההסכמות, לא היה מסחר בשבת ולא היינו רבים על גיור, תחבורה ציבורית בשבת וכו'. אנחנו נותנים לקיצונים לנהל לנו את החיים. הקואליציה הנוכחית לא תיתן לנו שום בשורה בענייני דת ומדינה. אני לא מתלהב מהוצאת כספי ציבור על פעילויות שכוללות חילול שבת, ומעדיף שפשרות כאלו יעוגנו ע"י רבנים".

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הדפה את הניסיונות לעצב מחדש את הסטטוס קוו ואמרה: "מחפשים בציציות מי יהודי יותר ומי פחות. בפועל רוצים להפוך את ישראל למדינת הלכה. כשזה יתחיל לקרות אי אפשר להגיד שלא ידענו. כשצעקנו שרוצים לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות אמרו שאנחנו הזויים, עכשיו זה קורה. כולנו נשלם על האדישות שלנו בחוקים שהממשלה הנכנסת תקדם, ובסוף השאלה לאיזה כיוון מדינת ישראל הולכת, קדמה, הייטק ורוח ציונות או מדינת הלכה. כרגע אנחנו בכיוון של מדינת הלכה".

רונית הד, סגנית נשיא מכון הרטמן פתחה את הכנס באזהרה: "מהממשלה שמתגבשת נראה שחופש דת, פלורליזם ושווין - יהיה רחוקים ממנה. יש לנו אחריות להבטיח שאנחנו ממשיכים לקדם את היהדות, בדרך של שוויון, כבוד האדם וחירותו, והיכולת לראות את האחר. והאחריות הנוספת שלנו היא לא להעמיק את התהום שהולכת ונפערת בין "אנחנו והם". עלינו לגשת לשאלות של יהדות ומדינה ממקום שמחפש את המחלוקת וללמוד ממנה כדי לאפשר לכל הקהילות לשגשג במדינה".

עוד ב-

מיכאלי לסמוטריץ': "לא ניתן שתהפוך את ישראל למדינת הלכה"

לכתבה המלאה

יצוין כי "המרכז ליהדות ומדינה" מבית מכון הרטמן משמש כתובת למקבלי ההחלטות בכל נושא שעל סדר היום בתחום יהדות ומדינה, ופועל להביא לשינוי המדיניות הקיימת באמצעות ביסוס רעיונות וכיווני מדיניות חדשים. המרכז מקדם שימוש בכלי מחקר מתחום המדיניות, ופועל לעיצוב מדיניות מול מקבלי החלטות בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות. מטרת המרכז היא לעצב מדיניות חדשה בתחומי הליבה של יחסי יהדות ומדינה בישראל, בהם שאלת "מיהו יהודי", שבת במרחב הציבורי, פלורליזם בשירותי הדת – כולל נישואין וגירושין – ונושאים נוספים.