בארץ

סקר חדש חושף: זה מה שהישראלים חושבים על תקציב המדינה שאושר

סקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי קובע: 55% מהישראלים אינם מרוצים מהתקציב שאושר בכנסת - אלו הדרישות שבמוקד | כל הפרטים

מערכת ice | 
גירעון-אילוסטרציה (צילום פלאש 90/ הדס פרוש, shutterstock)
רוב הישראלים אינם מרוצים מתקציב המדינה לשנת 2026 - כך עולה מנתוני מדד החברה הישראלית של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי).
55% מהציבור מביעים חוסר שביעות רצון מהתקציב (43% מאד לא מרוצים, ו-12% די לא מרוצים), לעומת 25% בלבד שמדווחים על שביעות רצון ממנו (16% די מרוצים, ו-9% מאד מרוצים). 
כמעט חמישית מהציבור (19%, נתון גבוה יחסית) אינם יודעים כיצד להעריך את התקציב. 
בקרב יהודים שיעור המרוצים מתקציב המדינה עומד על 27%, לעומת 17% בלבד בקרב ערבים.
מנגד, שיעור הערבים שאינם יודעים כיצד להעריך את התקציב גבוה יחסית ומגיע ל-26%, נתון המצביע על חוסר מעוברות בדיון הציבורי על סדרי העדיפויות בתקציב המדינה.
הממצאים נאספו כמעט במקביל לאישור התקציב בכנסת. בליל אישור התקציב אושרה גם תוספת תקציבית של כ-800 מיליון שקלים לחברה החרדית - צעד שעורר ביקורת ציבורית רחבה. יצויין, כי נתוני הסקר נאספו לפני שהיקף ההעברה הזו היה ידוע במלואו. 
למרות שרוב הציבור אינו מרוצה מהתקציב, בהשוואה לשנה שעברה נרשמה עלייה מתונה בשביעות הרצון. בשנת 2025 רק 23% הביעו שביעות רצון מתקציב המדינה, ואילו השנה עומד שיעור זה על 25%. במקביל חלה ירידה מסוימת בשיעור מי שמביעים חוסר שביעות רצון – מ-63% אשתקד ל-55% השנה.
התקציב נתפס כבעל אופי פוליטי 
הבדלים חדים במיוחד ניכרים כאשר בוחנים את עמדות הציבור לפי מחנה פוליטי. הממצאים מצביעים על כך שהתקציב נתפס בציבור כתקציב בעל אופי פוליטי ברור.  התמיכה בתקציב מגיעה בעיקר מהימין, בעוד שבמרכז ובשמאל קיימת התנגדות רחבה מאוד.
בקרב הציבור המזדהה עם הימין, מעט יותר ממחצית (52%) מביעים שביעות רצון מהתקציב - מתוכם 20% "מרוצים מאוד" ו-32% "די מרוצים". 
מנגד, 22% מהימין אינם מרוצים, ושיעור גבוה יחסית (26%) אינם יודעים כיצד להשיב לשאלה.
ככל שנעים לעבר מרכז המפה הפוליטית, התמיכה בתקציב יורדת באופן חד. בקרב מי שמגדירים עצמם ימין-מרכז, רוב של 57% אינם מרוצים מהתקציב, כאשר 44% מתוכם "מאוד לא מרוצים". 
בקרב הציבור במרכז המפה הפוליטית הביקורת חריפה עוד יותר: 80% אינם מרוצים מהתקציב, ו-71% מתוכם מביעים חוסר שביעות רצון חמור ("מאד לא מרוצים").
בשמאל-מרכז ובשמאל התמונה חדה במיוחד. בשמאל-מרכז 90% אינם מרוצים מהתקציב, ובשמאל 100% מהמשיבים מביעים חוסר שביעות רצון. למעשה, בקרב קבוצות אלה לא נרשמה כלל תמיכה בתקציב.
סדר העדיפויות של הציבור: שיקום הצפון והדרום בראש
בנוסף לשאלת שביעות הרצון מהתקציב, הסקר בחן גם מה הציבור סבור שהיה צריך להיכלל בתקציב אך לא קיבל מענה מספק. המשתתפים התבקשו לבחור שלושה תחומים מרכזיים שלדעתם ראוי היה להוסיף להם תקציבים או לקצץ בהם.
הממצא הבולט ביותר השנה הוא הדרישה להשקיע בשיקום הצפון והדרום. 45% מהישראלים סימנו סעיף זה כאחת משלוש העדיפויות החשובות ביותר - פער גדול לעומת כל הסעיפים האחרים. בקרב יהודים התביעה לשיקום הצפון והדרום משמעותית עוד יותר (52%). 
בשנה שעברה 28% בלבד סימנו סעיף זה כאחת משלוש העדיפויות המרכזיות, ואילו השנה הנתון קפץ כאמור ל-45% בכלל הציבור ול-52% בקרב יהודים.
נתון זה משקף את הציפייה הציבורית להשקעה ממשלתית נרחבת באזורים שנפגעו. לאחר מכן בולטות הקריאות לקיצוץ תקציבים למגזר החרדי (29%), לקיצוץ בכספים הקואליציוניים (28%) ולקיצוץ במספר המשרדים הממשלתיים (24%). עוד בולט הרצון להוסיף הטבות למשרתי הסדיר והמילואים (25%). 
סקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי JPPI נערך באמצעות פאנל המדד (541 במגזר היהודי) וחברת אפקאר (202 משיבים במגזר הערבי אינטרנטי וטלפוני).
הסקר נערך בימים חמישי 26 במרץ עד ראשון 29 במרץ 2026, ושוקלל על פי הצבעה ודתיות כך שייצג את עמדת כלל הציבור הישראלי. את מדד החברה הישראלית של JPPI עורכים שמואל רוזנר ונח סלפקוב, תחקיר והפקה יעל לוינובסקי, יעוץ סטטיסטי פרופ׳ דוד שטיינברג.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה