בארץ

מס בגובה של 80% על כל תרומה לעמותה: הצעת החוק שמעוררת סערה

הממשלה שואפת לקדם הצעת חוק שתקבע כי כל תרומה שניתנת לעמותה מישות מדינית זרה, תהיה חייבת במס בגובה של 80%. הצעת החוק, שמחריגה גופים שיזכו לפטור משר האוצר וגופים שהמדינה מתקצבת, תפגע בחלק גדול מהעמותות בישראל

דבורה הברפלד | 10/6/2025 14:59

בימים אלו, ממשלת ישראל מקדמת הצעת חוק דרקונית הגורסת כי כל תרומה הניתנת לעמותה מישות מדינית זרה, תהיה חייבת במס בגובה של 80%. הצעת החוק, אותה יזם חה"כ אריאל קלנר (ליכוד), מחריגה גופים שיזכו לפטור משר האוצר וגופים שהמדינה מתקצבת. בנוסף, הצעת החוק אוסרת על בתי המשפט לדון בבקשות מגוף שרוב תרומותיו מגיעות ממדינות זרות.

מדוע הצעת החוק מסוכנת ואנטי דמוקרטית?
ראשית, מפני שהיא תפגע אנושות בחלק בלתי מבוטל מארגוני החברה האזרחית בישראל, עד לכדי סגירתן של עמותות רבות. חשוב להבין, חלק ניכר מהעמותות העוסקות בזכויות אדם והמסייעות לאוכלוסיות מוחלשות מקבלות תרומות נכבדות ממדינות זרות או מגופים כדוגמת האיחוד האירופי, האו"ם ושגרירויות שונות.

אין זה מקרי שהצעת החוק מכוונת רק כלפי תרומות של מדינות זרות ולא כלפי תרומות פרטיות זרות, שדווקא במקרה שלהן השקיפות חיונית במיוחד. חלק גדול מהתרומות של מדינות, מוענקות לארגוני זכויות אדם אשר מאתגרים את ממשלת ישראל ולא פעם מותחים עליה ביקורת.

ארגונים חשובים רבים, כמו שדולת הנשים או התנועה לחופש המידע, לא מקבלים כסף מהמדינה כדי לשמור על עצמאותם, להימנע מניגוד עניינים ולפקח כמו שצריך על נבחרי הציבור. חברי הקואליציה יודעים זאת היטב ועדיין מקדמים את החוק כדי לפגוע במי שאמורים לבקר, להתריע ולפקח.

אילו היה מדובר בהתנגדות עקרונית למימון זר, הצעת החוק הייתה מטפלת גם בתרומות פרטיות זרות. העובדה שהחוק מכוון רק למדינות זרות (ומתעלם מתורמים פרטיים זרים) חושפת את המניע העומד מאחוריו; רדיפה פוליטית וניסיון להשתיק ארגוני חברה אזרחית רק כי המסרים שלהם לא נעימים או נוחים לחברי הממשלה המכהנת.

עדות נוספת לכך שהחוק הזה מוטה ופוליטי, נעוצה בסמכות הניתנת לשר האוצר - דמות פוליטית מובהקת - לפטור מהמס המוצע עמותות שהוא רוצה בטובתן. מעבר למניע הפוליטי, ההצעה הזו לא חוקתית וסותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הצעת החוק כוללת הוראה קיצונית ומופרכת המונעת מבתי המשפט להעניק סעד כלשהו לארגונים שתקציבם מבוסס על תרומות ממדינות זרות. הפגיעה הגסה בסמכות בית המשפט ובזכות הגישה לערכאות, לא מתקבלת על הדעת במדינה דמוקרטית.

כיצד ניתן לדעת שהצעת החוק אינה מתאימה לחברה דמוקרטית מתקדמת?
פשוט מאוד, אין לה אח ורע באף דמוקרטיה מערבית. מבדיקה שערכו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי המדינות היחידות שיש בהן חוקים הדומים במקצת להצעת החוק של חה"כ קלנר הן פולין והונגריה – לא בדיוק המודל הדמוקרטי הרצוי.

בהונגריה, כך על פי המסמך של קרמניצר ופוקס, כל ארגון חברה אזרחית הנשען על מימון חיצוני של מדינות או תורמים זרים, נדרש לסמן את עצמו ככזה באתר האינטרנט ובפלטפורמות השונות שלו. גם החוק הזה, כפי שמבהירים במכון הישראלי לדמוקרטיה, פחות קיצוני מהחוק שממשלת ישראל מקדמת.

לצד הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האדם, תחת מעטה כוזב של "מניעת התערבות מטעם ממשלות זרות" ואם החוק הדרקוני יאושר, הוא יפגע במעמד הבינלאומי המעורער ממילא של ישראל. חשבו על מדינות ידידותיות לישראל כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה, שממשלת ישראל אוסרת עליהן לתרום לעמותות המקדמות צדק וזכויות אדם.

כיצד חוק שכזה עלול להקרין על היחס שלהן לישראל? האם הן ייראו את ישראל כיותר הגונה ודמוקרטית? הדבר האחרון שמדינת ישראל זקוקה לו, בעוד היא סופגת ביקורת בגין המלחמה הממושכת והמשבר ההומניטרי בעזה, הוא חוק אנטי-דמוקרטי שישחק עוד יותר את דימויה בעולם.

ברמה המעשית, ריסוק ארגוני זכויות האדם בישראל - שללא ספק יקעקע את דמותנו בעולם - עלול לזרז ולהגביר הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ישראלים ומפקדים בצה"ל.

חברה אזרחית חופשית היא הבסיס לחברה דמוקרטית בריאה. הצעת החוק של חה"כ קלנר פוגעת באושיות הדמוקרטיה, בזכויות האדם, בחופש הביטוי, בכללי השוויון והצדק ובשלטון החוק. כל אזרח השואף לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מוכרח להתנגד לה.