הטקס "לכל איש יש שם" הסתיים לפני שעה קלה (חמישי) במשכן הכנסת. הטקס עמד בסימן "ממעמקים: כאב השחרור והצמיחה, בסימן שמונים שנה לכניעת גרמניה הנאצית".  בטקס התארחו מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית, האקים ג'פריס, ומשלחת של חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים.

יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ספד לילדה אינגריד: "אינגריד טאוס לא הייתה מדענית פורצת דרך. היא גם לא הייתה סופרת דגולה, פוליטיקאית לוחמנית, אמנית ידועה או אשת חברה שאירחה שועי עולם בסלון ביתה. נשללה ממנה הזכות להיות כל אלו. כשגורשה על ידי הנאצים ועוזריהם מעיר הולדתה וינה באפריל 1942, עוד לא מלאו לה שבע וחצי שנים.
מה ידוע על אינגריד טאוס? לא הרבה. נותר רק צילום אחד ממנה. ב-15 באוקטובר 1942 נשלחו אחרוני היהודים באיזביצה לתאי הגזים, יום לפני יום הולדתה השמיני של אינגריד טאוס. יהי זכרה ברוך".

את 6 נרות הזיכרון לזכר 6 מיליון הנספים, הדליקו שורדי שואה. הראשון, אשר קילנגולד, הגיע מלווה בבנו ח"כ משה טור-פז. קילנגולד נולד באנגליה ב-1930. כשהנאצים עלו לשלטון נסע אביו וניסה לשכנע את אחיו וילדיו לצאת מפולין, אולם אלה סרבו ונספו לאחר מכן בשואה. עלה עם אשתו עדנה לארץ ב-1957, לחם במלחמות ישראל וגידל בה 4 ילדים ו-19 נכדים ו-15 נינים. במשך 25 שנה הדריך בהתנדבות באנגלית אורחים ביד ושם. היום, בגיל 95, ממשיך להרצות ולדבר על שואת ישראל ותקומתו.

השניה, יהודית יגרמן, הגיעה מלווה בבניה. יגרמן נולדה ב-1929 בקארלסבאד, צ'כיה. ב-1943 נלקחה עם משפחה לאושוויץ וב-1944 נשלחה למחנה ברגן בלזן. באפריל 1945 יצאה לחופשי עם שחרור המחנה על ידי הצבא הבריטי, בעודה בת 16 וב-1946 עלתה לישראל. שנה לאחר מכן התחתנה עם צבי יגרמן ז"ל ולהם 2 בנים, 6 נכדים ו-3 נינים. את חייה הקדישה לשיתוף סיפורה האישי כשורדת שואה. 

השלישי, מנחם הברמן, הגיע מלווה בנכדיו. הברמן נולד ב-1927 בצ'כיה. במאי 1944, גורש עם משפחתו מהגטו לאושוויץ-בירקנאו. בסלקציה הופרד מאמו ומשבעת אחיו, שנשלחו להשמדה. מספר קועקע על זרועו והוא עבד במחנה בעבודות כפייה, כמו פינוי אפר הנרצחים. ניצל מצעדת המוות ושוחרר במשקל 34 ק"ג כשהוא חולה בשחפת קשה. לאחר שיקום עלה לישראל בשנת 1950, התחתן עם רבקה אורבך ז"ל ולהם 3 ילדים ו-5 נכדים. ב-1995 שב לאושוויץ עם משפחתו והשתתף במצעד החיים.

הרביעי, בני הראל, הגיע מלווה בכלתו. הראל נולד ב-1936 בטריפולי שבלוב. בשנת 1941 נלקח אביו למחנה עבודה. שני אחיו נהרגו בהפצצה של הבריטים על העיר. בני הסתתר עם אמו באורוות סוסים שהופצצה גם היא ואמו נהרגה מול עיניו. עם כניעת הגרמנים ב-1943 חזר אביו לעיר, התחתן בשנית ובשנת 1949 עלתה המשפחה לישראל. בני התחתן עם ז'קלין ולהם 4 ילדים, 15 נכדים ו-8 נינים. בני הצליח מאוד בתחום הבניין ולקח חלק בין היתר בבניית משכן הכנסת.

החמישי, דן הדני, הגיע מלווה בנכדתו. הדני נולד ב-1924 בלודג' שבפולין. לאחר שאביו מצא את מותו בגטו לודג', ב-1944 נלקח דן עם אמו ואחותו לאושוויץ ושם הופרדו. דן הועבר לעבודות כפייה ועבד כחרט במפעל לייצור טנק "הטייגר" הגרמני. שרד את צעדת המוות וביוני 1948 עלה לישראל, שירת בחיל הים ובחיל המודיעין. לאורך 35 שנה יצר אוסף צילומים עצום ומגוון המשקף את פני החברה והתרבות בישראל. לדן 2 ילדים ו-4 נכדים וגם בגיל 101 הוא ממשיך לספר ולהעביר את זכרון השואה לדורות הבאים. 

הזוג שרה שפר ובעלה אליעזר שפר, הגיעו מלווים בנכדיהם. שרה ואליעזר הם ילידי הונגריה. אליעזר נולד ב-1924. ב-1944 אליעזר נשלח עם משפחתו לגטו ומשם גויס בכפייה לפלוגות העבודה של צבא הונגריה. במסגרת זו צעד בצעדת המוות למאוטהאוזן, בדרך נפצע מהפצצות בעלות הברית ונמלט מבית החולים. 

שרה נולדה ב- 1936. כשהועברה עם משפחתה אל הגטו אביה נמלט ומאז לא נראה. ב- 1944 נלקחו לאושוויץ. אמה שהייתה בהיריון מתקדם נרצחה. בשרה ובאחותה התאומה לאה, שהיו בנות 8 בלבד, בוצעו ניסויים על ידי ד"ר מנגלה. ב-1945 שוחררו על ידי החיילים הרוסים והועברו למנזר בפולין. ב-1947 עלו ארצה ונשלחו לכפר בתיה עם יתומים נוספים. בישראל הכירה שרה את אליעזר והם נשואים כבר 71 שנים. להם 3 ילדים, 11 נכדים ו-16 נינים.   

לאחר מכן נפתח מעמד קריאת השמות על ידי יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, יו"ר הנהלת יד ושם דני דיין, שרים, סגני שרים וחברי כנסת. הרב הראשי לישראל, קלמן בר, קרא מספר תהילים והרב הראשי הספרדי, הראשון לציון הרב דוד יוסף, אמר קדיש. הטקס נחתם בשירת ההמנון הלאומי, "התקווה", כשעל הבמה ניצבו יו"ר הכנסת ולצדו שורדת השואה מוגדי אונגר ובני משפחתה.

בטרקלין שאגאל בכנסת, שם התקיים הטקס, מוצבת תערוכת "דיוקן", בה מוצגים פניהם של שורדי שואה. מדברי ההסבר לתערוכה: "כל דיוקן בתערוכה מספר סיפור אישי על משא כבד של זיכרונות וכאב, וגם על נחישות, כוח פנימי ואמונה בחיים".

בכניסה למשכן מתקיים זיכרון בסלון באמצעות הולוגרמה: שורד השואה ברוך קופולד מספר את סיפורו באמצעות טכניקת הצילום התלת מימדית. באי הבית מוזמנים להתוודע לסיפורו בדרך ייחודית זו.

עוד ב-

10% מכלל הניצולים נפטרו ב-2024: זה הסיוע שמוענק לשורדים החיים

לכתבה המלאה