משפט

האגודה לזכויות האזרח נגד עיריית ת"א: אין סמכות לאסור תפילה

האגודה לזכויות האזרח פנתה הבוקר לבימ"ש העליון וביקשה להצטרף כידיד בית משפט לערעור שעוסק בסמכות עיריית ת"א לאסור על אירוע "הקפות שניות" של ארגון ראש יהודי. בטענתה היא מסבירה כי אין לעירייה סמכות לאסור את קיום האירוע
מערכת ice | 
פסיקת בג"ץ (צילום shutterstock)
האגודה לזכויות האזרח פנתה הבוקר לבימ"ש העליון וביקשה להצטרף כידיד בית משפט לערעור שעוסק בסמכות עיריית ת"א לאסור על אירוע "הקפות שניות" של ארגון ראש יהודי. בבקשה מדגישה האגודה כי לעירייה יש סמכות וחובה לאסור על הפרדה מגדרית שפוגעת בזכויות אדם, אך אין לה סמכות לאסור על קיום האירוע.
האגודה לזכויות האזרח מסרה: "אם יאפשרו לעיריית ת"א לאסור על אירועים בטענה שהם מפרים את 'הסדר הציבורי', מחוץ לתל-אביב רשויות מקומיות ישתמשו בטיעון הזה על מנת לפסול הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, אירועי מחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית והופעות נשים בבמות בידור".
בבקשת ההצטרפות מציינת האגודה כי להחלטה בעניין עלולות להיות השלכות כבדות משקל באשר להיקף סמכותה של רשות מקומית לאסדר אירועים במרחב הציבורי ולהתערב בחופש הביטוי והאספה.
האגודה לזכויות האזרח מדגישה כי התנהלות "ראש יהודי" מבישה ומעוררת סלידה וכי לעיריית ת"א ולכל רשות מקומית יש סמכות וחובה להסיר מכשולים שמטרתם הדרת נשים, אך סמכות למנוע אירועים במרחב הציבורי בשל "הפרת הסדר הציבורי" שמורים למשטרה בלבד וגם אז מוטלת על המשטרה החובה לעשות זאת בצמצום. 
"לכל רשות מקומית סמכות – גם חובה – לאסור הצבת מכשולים שמיועדים להפרדה מגדרית, וככל שהוצבו – להסירם. נפרד אינו שווה, ונפרדת אינה שווה, ועל כל הפועל להפריד בין נשים לבין גברים במרחב הציבורי לדעת כי הדבר אסור וכי מחיצותיו תופלנה... הדרת נשים משמעה פגיעה קשה באוטונומיה שלהן ובזכותן לשוויון מלא, ופרקטיקות של הדרת נשים פוגעות אף בזכותן של נשים לכבוד, שכן הן נוטות לדחוק נשים לאחור או הצידה, להשתיק את קולן ולשדר מסר פוגעני, שלפיו נשים נחותות מגברים. המערערת שגאה בייעודה לשנות את צביון מרכז העיר תל-אביב ולפעול לשם החזרת חילונים בתשובה, הקימה אמצעים פיזיים להפרדה בין נשים לבין גברים בערב יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף. היא עשתה כן ביודעה שהמשיבה התנתה את האישור שנתנה בכך שלא תעשה זאת, וביודעה שהחלטתה של המשיבה אושרה על ידי בית המשפט הנכבד. התנהלותה מפרת החוק של המערערת בערב יום הכיפורים הייתה מבישה ומעוררת סלידה, והיא נושאת באחריות לקורות אותו הערב", נכתב בבקשה לבית המשפט העליון.
עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח, הוסיף: "אם יתאפשר היום לעיריית ת"א לאסור על קיום האירוע של 'ראש יהודי' בטיעון של הפרת הסדר הציבורי, מחר תוכל כל רשות מקומית לאסור על קיום הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, על שירת נשים ועל אירועי מחאה נגד האלימות בחברה הערבית".
"חופש האספה וחופש הדת שמורים לכל ובשוויון. אסיפה במרחב הציבורי, שאין מעמידים בה 'מכשולים', למשל על ידי במות או מחיצות או אמצעי הפרדה אחרים, או על ידי פיזור כיסאות או שולחנות; אספה שבה בני אדם מתכנסים בפרהסיה כדי לבטא עצמם – אינה טעונה היתר או אישור מאת הרשות המקומית. בנסיבות שכאלה, עמדתה של הרשות המקומית ביחס לנחיצותה של האספה ולתרומתה לציבור אינה מעלה ואינה מורידה. על רישוי אספות ותהלוכות והבטחת הסדר הציבורי בשל חשש מהתלהטות היצרים ומהפרות סדר מופקדת משטרת ישראל, על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, ושומה עליה שתפעל כדי להבטיח את חירות כל הצדדים להביע עצמם", נכתב בבקשת האגודה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה