משפט

בקשה לייצוגית: הבנקים הגדולים מכרו מידע על לקוחות לגוגל ופייסבוק

לפי הנטען, לאומי, הפועלים ודיסקונט אפשרו לענקיות הטכנולוגיה להיחשף לנתונים חסויים של לקוחות כדי למקד את הפרסום שלהם דרכן. שניים מהבנקים יפעילו אפליקציות תשלום בתחבורה ציבורית וייחשפו למידע נוסף

איתי פת-יה | 19/5/2020 20:37 1

בנק הפועלים, דיסקונט, לאומי - אילוסטרציה (צילום ויקיפדיה, freepik)

האם פרטים אישיים של לקוחות בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט הועברו לידיהם של פייסבוק, גוגל ותאגידים בינלאומיים נוספים? כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד הבנקים, עליה דיווחו הבוקר (ג') למשקיעים שלושת הבנקים דרך מערכת הבורסה.

לפי מסמך הבקשה, במסגרת השימוש שעושים הבנקים בכלי הפרסום הממוקד של ענקיות הטכנולוגיה, ניתנה לאלה גישה לתנועת הלקוחות ופעולותיהם הן באתרי הבנקים, והן באפליקציות ביט, פפר ופיי. התובעים דורשים פיצוי בגובה אלף שקלים לכל אחד מהנפגעים, אולם לא ננקב סכום הנזק הקבוצתי.

"המידע המזהה שהועבר לא מסתפק רק בעובדה כי הלקוחות של הבנקים עושים שימוש בפלטפורמות הדיגיטליות של הבנקים אלא גם את זמני השימוש בפלטפורמות הדיגטליות, מידע על העברות כספיות שבוצעו, עמודים בהם עיינו הלקוחות, חיפושים שערכו, מתי ניגשו לאפליקציות השונות ועוד", כותבים מגישי התביעה, עו"ד יוסי מלצר ממשרד עו"ד מלצר ועו"ד גרגורי פאוסט קורצ'מני ואביטל קליין ממשרד פאוסט, קליין ושות'.

"הבנקים בחרו לנצל את האמון של חברי הקבוצה וחוסר האוריינות הדיגיטלית שלהם על מנת להכניס מנגנוני איסוף נתונים ומעקב של גופי מידע גדולים וחזקים",. "הבנקים חשפו מידע רגיש ביותר על הלקוחות מתוך מטרה למקסם את רווחיהם. אותם גופי ענק אינם כפופים לדין הישראלי, הם מעבדים את המידע על הלקוחות הישראליים על מנת להתאים להם פרסומות ובונות פרופיל שלם אשר יכול להתחשב במידע שהבנקים העבירו לידיהם".

על פי המסמך, הבנקים הפרו את חוק הגנת הפרטיות וחובת הסודיות והאמון הבנקאיות, וכן התובעים מאשימים אותם בעשיית עושר ולא במשפט. עוד מצוין כי ההסכמים בין הבנקים ללקוחותיהם נוסחו באופן "גורף", ועל כן אלה לא היו מודעים לפרטים הנאספים עליהם ולנעשה עמם.

קראו עוד ב-ice

על כן, כותבים התובעים, אין לראות בחתימה על מסמכים אלה הסכמה מצד הלקוחות. במסמך הבקשה מציירים את הבנקים כמי שחתמו על ברית עם השטן, במסגרתה הקריבו את פרטיות הלקוחות בתמורה לגישה לכלים הזולים שסיפקו להם גוגל ופייסבוק.

"אם הבנקים אכן העבירו פרטים אישיים על לקוחות לצדדים שלישיים, הם עברו הן על חוק הגנת הפרטיות והן על כללי הפיקוח על הבנקים", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "יותר מכך, זו עוד הוכחה לעזות המצח ולבורות הדיגיטלית שלהם ביחס להבנה עד כמה המידע האישי שהם אוספים הוא רגיש, ועד כמה הם אחראים לאבטח אותו לא להעביר אותו לאיש".

עוד היא מוסיפה, "הבנקים חייבים להפנים שאיסוף שכבות של מידע פרטי יכול לאפשר שליטה באנשים, בדרכים ובעומק שלא ידענו בעבר ומזמן לא מדובר רק על מכירת פרסומות מטורגטות אלא על שימוש במידע כדי ליצור השפעה על כל אורחות חיינו, מקבלה לעבודה ועד משכנתאות ותעריפי ביטוח. אם הבנקים לא מבינים זאת בעצמם, חשוב שיהיה שוט כלכלי שילמד אותם זאת".

"הבעיה היא גם שבמדינת ישראל אין חקיקת פרטיות מספיק מעודכנת וחריפה. אם למשל כללי הגנת המידע האירופיים היו חלים כאן, על מעשה כזה הבנקים היו חשופים לתביעות נרחבות ובסכומים גבוהים משמעותית".

פרשה זו מעוררת חשש לפגיעה נוספת בלקוחות הבנקים, הפעם מכיוון אחר. בנק הפועלים ודיסקונט הם בין הזוכים במכרז להפעלת אפליקציות התשלומים בתחבורה הציבורית, שאמורות לספק אלטרנטיבה לרב-קו ולייעל את השירות עבור הנוסעים. מה יעלה בגורל הפרטים האישיים של הנוסעים, והאם גם מידע זה יועבר מאפליקציות התיקוף לגופים צד ג'?

מבנק הפועלים נמסר: "כתב התביעה התקבל. הבנק יתייחס אליו בערכאות המשפטיות המתאימות".
מבנק לאומי נמסר: "התביעה טרם התקבלה בבנק. כשתתקבל, נלמד אותה ונגבש את התייחסותנו".
מבנק דיסקונט נמסר: "קיבלנו את הבקשה לתביעה, אנו לומדים את תוכנה ואת עמדתינו נביא בפני בית המשפט".
ממשרד התחבורה טרם נמסרה תגובה, וזו תתפרסם לכשתתקבל.