בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשת KSP, שעסקה בטענות להפרות של חובת סימון מוצרים מיובאים והיעדר הוראות שימוש בעברית. השופטת כרמית בן־אליעזר קבעה כי מדובר ב"הפרות מינוריות ונקודתיות", שלא הוכח כי גרמו נזק ממשי לצרכנים, וחייבה את מגישת הבקשה לשלם לרשת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 35 אלף שקל.

בפסק הדין נכתב כי חלק מהמוצרים שעליהם התבססה הבקשה היו מוצרים בסיסיים ופשוטים לתפעול, בהם אוזניות, מטען אלחוטי וכרטיסי זיכרון. עוד ציינה השופטת כי ההוראות שלא תורגמו היו ברובן אלמנטריות, וכי בחלק מהמקרים המידע הופיע בעברית על גבי החשבוניות. בית המשפט קיבל גם את עמדת הרשת שלפיה במוצרים מיובאים קיימת חובה לציין את פרטי היבואן, ולא בהכרח את פרטי היצרן.

השופטת מתחה ביקורת על אופן ניהול ההליך וקבעה כי יש ממש בטענת הרשת שלפיה מדובר ב"עסק משפחתי" של הגשת בקשות ייצוגיות סדרתיות. לדבריה, אין פסול בהגשת תובענות ייצוגיות ממניעים כלכליים, אך אין מקום ל"ליקוט דובדבנים" של הפרות שוליות לצורך ניהול הליכים יקרים שאינם צפויים להניב תועלת ציבורית משמעותית.

במקביל, בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשה נוספת לתביעה ייצוגית נגד KSP, הפעם סביב פרסום "הנחה נוספת" בסניפים מבלי לציין באתר את גובה ההוזלה. התביעה הוגשה לאחר שלקוח נסע לסניף בכרמיאל כדי לבדוק את גובה ההנחה על אוזניות, וגילה כי מדובר בהפחתה של 20 שקל בלבד. לטענתו, מדובר בפרסום מטעה שמאלץ צרכנים להגיע פיזית לחנויות בלי לדעת מה המחיר הסופי.

עוד ב-

חושבים לעשות קופה בתביעה ייצוגית? כך אתם עלולים לשלם ביוקר

לכתבה המלאה

השופט איל באומגרט דחה את הטענות וקבע כי הרשת עמדה בדרישות החוק, משום שהמחיר הסופי לרכישה באתר הוצג באופן ברור. לדבריו, העובדה שהרשת ציינה שקיימת אפשרות למחיר נמוך יותר בסניף דווקא העניקה מידע נוסף לצרכן, ולא הטעתה אותו. המבקש חויב גם הוא בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 15 אלף שקל.