בית המשפט המחוזי בחיפה, דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד זכיינית כביש 6, חברת "דרך ארץ". במרכז הבקשה, עמדה טענתם של 3 נהגים שהשתמשו בכביש בשנים האחרונות, כי "דרך ארץ" גובה מהנוסעים בכביש דמי גביה בניגוד לדין.

בבקשת האישור נטען בין היתר כי דרך ארץ חייבת, גם בהיותה "מונופול" על שירותי גביית התשלומים מהנוסעים בכביש, לאפשר לנוסעים בכביש אפשרות לביצוע התשלום באמצעות אפליקציות "פנגו" או "סלופארק" ובכך להוזיל את דמי הגביה הנגבים מהנוסעים בכביש. עוד נטען, כי "דרך ארץ" מטעה את הציבור בכל הקשור באפשרות לנסוע בכביש ללא תשלום דמי גביה ובכך להוזיל את עלות הנסיעה בכביש וכי היא מפרה את הסכם הזיכיון באי שיווק מכשיר הפסקל (תג חיוב) המאפשר למנוי הפסקל העושה בו שימוש נסיעה בכביש ללא תשלום דמי גביה. לטענת התובעים דרך ארץ פעלה כך על מנת למנוע הוזלת עלות הנסיעה לנוסע בכביש. עקב כך נתבעו בתביעה סכומי עתק אשר הוערכו על ידי התובעים בסך מצטבר של מעל 1,800,000,000 שקל.

דרך ארץ, שיוצגה על ידי עורכי הדין יובל גרייבסקי ועמית דר ממשרד יהודה רוה, טענה בתגובה כי גבתה את דמי הגביה מהנוסעים בכביש בהתאם לסכומים שנקבעו בחוק, ועל פי מנגנונים מחייבים שנקבעו בהסכם הזיכיון על ידי מדינת ישראל. עוד טענה דרך ארץ כי העמידה לציבור מידע מלא ומפורט גם באתר כביש 6 במרשתת, לרבות באמצעות מחשבונים לחישוב תעריפי הנסיעה בכביש, אודות אפשרויות ועלויות הנסיעה בכביש לפי כל סוג משתמש בכביש, תוך פירוט מלא של אפשרויות אלו. זאת באופן שהנוסע בכביש יכול לבחור, לפי צרכיו ונסיבותיו, את האפשרות המתאימה ביותר עבורו להסדרת התשלום בגין הנסיעה בכביש ובכלל זה באמצעות מנוי הפסקל.

הדיונים בתיק נפרסו על פני למעלה מ-5 שנים, במהלכן הגישה חברת כביש חוצה ישראל הממשלתית, הרשות הממונה על הכביש, את עמדתה, שתמכה בעמדת "דרך ארץ" במלואה והדגישה כי דרך ארץ פעלה כדין ובהתאם לדרישות ממנה בהסכם הזיכיון.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת "דרך ארץ" במלואה ודחה את כל טענות התובעים בבקשת האישור. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על אופן התנהלותם של התובעים, ציין כי לא הוכיחו את טענותיהם ופסק: "המבקש מציף בבקשת האישור עשרות רבות של הפרות נטענות, שבחלקן הגדול משוללות יסוד או נעדרות אלמנטים מהותיים...".

בית המשפט פסק כי "דרך ארץ" מעמידה לנוסעים באתר האינטרנט שלה מידע מספק אודות עלויות הנסיעה, מחשבון עלויות המציג את העלות בשלושת המסלולים וכן מידע על כל אחד מהמסלולים, כולל העובדה כי מנויי הפסקל חוסכים עד כ-40% ממחיר הנסיעה ומנויי וידאו חוסכים עד כ-20%. עוד נקבע כי- "התכלית בסופו של דבר לגלות לכל משתמש אפשרי את הכדאיות בבחירה במסלול הפסקל, כאשר הדרך בה בחרה המשיבה בהחלט מעבירה מסר זה היטב".

ביחס לטענה כי "דרך ארץ" פועלת כמונופול, הדגיש בית המשפט כי לפני כשנתיים נפתחה למשתמשי הכביש האפשרות לשלם בגין הנסיעה בכביש באמצעות אפליקציות שונות, וכי משתמשים הבוחרים לשלם באפליקציות אלו משלמים בדיוק את אותם הסכומים בגין הנסיעה, לרבות דמי הגבייה, ומשכך לא הוכח כי נגרם נזק כלשהו עקב אי שימוש באפליקציות אלו, לפני כן. בית המשפט גם פסק כי דרך ארץ פעלה לפי הרשאה חוקית עת גבתה את דמי הגביה בהתאם לסכומים שנקבעו בתקנות הייעודיות לכך וכי טענות התובעים בהקשר זה קלושות. 

עוד ב-

תביעת ענק נגד המסעדה האהובה בישראל: 2.5 מיליון שקל, העסק במשבר

לכתבה המלאה

"סיכומו של דבר, המבקשים לא הוכיחו במידה הנדרשת לשלב זה של הדיון כי קיימת אפשרות סבירה שהעילות עליהן סמכו תוכרענה לטובת הקבוצה. בנסיבות אלו, גם מתייתר הצורך לדון בתנאים הנוספים לאישור התובענה הייצוגית" ציין השופט בולוס. בית המשפט פסק לטובת "דרך ארץ" הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 שקל.