בית המשפט העליון דחה השבוע את עתירתו של סגן אלוף דן שרוני, אשר הורשע בביצוע עשרות עבירות מין במהלך שירותו הצבאי, נגד החלטת צה"ל להשעותו משירות ולא לאפשר לו לפרוש באופן מידי עם קבלת זכאות לפנסיה מלאה.

שרוני (42), שהורשע בהתקנת מצלמות סתר בחדרי חיילות ובביצוע מעשים מגונים לאורך שנים רבות, פנה לבג"ץ בטענה שצה"ל הפר הבטחה מנהלית שניתנה לו, לפיה ישוחרר עם הגיעו לגיל 42 - גיל המקנה לו זכאות לפנסיה תקציבית.

במרכז העתירה עמדה השאלה האם קיימת הצדקה לכך שהמדינה תחזור בה מהתחייבות שנתנה לשרוני, להתיר את שירות הקבע שלו מיד לאחר הגיעו לגיל 42, גם אם ההליך הפלילי נגדו עדיין מתנהל.

בפסק הדין, אותו כתב השופט עופר גרוסקופף, נקבע כי "גם אם נקבל כי לעותר ניתנה הבטחה מנהלית לפיה תותר התחייבותו לשירות קבע עם הגיעו לגיל 42, ואף אם נאמר כי הבטחה זו עומדת בפני עצמה, במנותק מהסדר הטיעון שבוטל, הרי שבנסיבות העניין קיים אינטרס ציבורי אשר מצדיק את השתחררותה של המדינה מההבטחה שניתנה לו".

שרוני, יליד 1982, שירת כמפקד מגמת נהיגה בבה"ד 6 ונעצר בנובמבר 2021. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא ניצל את מעמדו ותפקידו לאורך כשמונה שנים כדי להסריט, לצלם ולאגור "מאות תמונות וסרטונים בהם תועדו ללא הסכמתם חיילות, חיילים ואזרחיות, בעירום מלא, לרבות במצבים בהם קיימו מגע מיני, תוך שניצל את מרותו ואת יחסי האמון שנרקמו בינו ובין המצולמים".

באחד המקרים המתוארים בכתב האישום, "במהלך שנת 2019 התנדב העותר להתקין מכשיר טלוויזיה בחדרן של שתי חיילות אשר שירתו יחד עימו. כאשר הוא הגיע להתקין את הטלוויזיה, העותר ניצל את ההזדמנות על מנת להתקין בחדרן מצלמה נסתרת, באמצעותה תיעד את החיילות כשהן עירומות ללא ידיעתן".

בעקבות המעצר וההליכים המשפטיים נגדו, ביקש שרוני להפסיק את שירות הקבע שלו. הוא הגיע להסדר טיעון עם התביעה הצבאית בו הוסכם כי הוא יודה באישומים, ישלם פיצוי בסך כרבע מיליון שקלים לנפגעים, יורד לדרגת טוראי, והצדדים יהיו רשאים לטעון לעונש. כמו כן, במהלך הדברים התברר כי חומרים רבים נעלמו מתיק החקירה.

במסגרת ההסדר נקבע גם כי רשויות הצבא לא יפעלו להתרת התחייבותו לפני הגיעו לגיל פרישה (42), ודחיית הטיעונים לעונש תהיה בסמוך למועד שחרורו. הסדר זה היה אמור לאפשר לשרוני לצאת לפנסיה בדרגת סא"ל, בכפוף לסמכות הרמטכ"ל לשלול את הגמלה לאחר הרשעה חלוטה.

ואולם, כחודש וחצי לאחר חתימת הסדר הטיעון, הפרקליטה הצבאית הראשית החליטה לבטל אותו באופן חד צדדי. זאת לאחר שהתברר שחלק מנפגעי העבירות לא הבינו את הסדר הטיעון, קיבלו הסבר לקוי, ולא ניתנה להם שהות מספקת להביע את עמדתם. בפגישות שקיימה הפרקליטה הצבאית הראשית עם הנפגעים התברר "שחלק ניכר מנפגעי העבירות מתנגדים להסדר הטיעון (למעלה משני שליש מהם), וזאת בניגוד לרושם שהתקבל בטרם החתימה על הסדר הטיעון". כמו כן, הסדר הטיעון עורר סערה ונשים משפיעות ואף אמניות כמו אנה זק ונטלי דדון ביקרו את העסקה.

למרות ביטול הסדר הטיעון, צה"ל אישר את בקשתו של שרוני להפסקת שירות עד הגיעו לגיל 42, ואף האריך את תקופת הפסקת השירות מספר פעמים בשל התמשכות ההליך הפלילי.

ביוני 2024 הורשע שרוני במרבית האישומים שיוחסו לו, אך בשל התמשכות ההליכים טרם ניתן גזר דין. כאשר הגיע שרוני לגיל 42, צה"ל החליט להשעותו משירות במקום להתיר את התחייבותו לשירות קבע, כפי שהובטח לו לטענתו במסמך רשמי.

המשמעות המעשית של ההחלטה, כפי שהובהרה בפסק הדין, היא עיכוב בקבלת גמלת הפרישה על ידי שרוני עד שיושלם ההליך הפלילי ויהפוך לחלוט, כך שהרמטכ"ל יוכל לבחון את האפשרות לשלול את גמלתו.

בית המשפט קבע כי אינטרס ציבורי זה מצדיק את החלטת המדינה, וכי "ככל שתותר התחייבותו של העותר בעת הנוכחית, המשמעות היא כי העותר יהיה זכאי לקבל גמלת פרישה באופן מיידי, מבלי שהרמטכ"ל, או כל גורם אחר, יוכל לבחון אם מוצדק לשלול את גמלתו עד סיום ההליך הפלילי בפסק דין חלוט".

למרות דחיית העתירה, פסק הדין כלל גם הישג מסוים לשרוני. השופט גרוסקופף קבע כי המדינה נדרשת "לפעול כמיטב יכולתה" כדי למנוע פגיעה אוטומטית בגובה הגמלה שיקבל שרוני עקב הורדה אפשרית בדרגה.

"אף שהמדינה הייתה רשאית לחזור בה מההבטחה בשים לב לאינטרס הציבורי כי בטרם תשולם גמלה לעותר יובא עניינו לבחינת הרמטכ"ל, הרי שהיא לא הסבירה, לבטח לא באופן מספק, מדוע ייפגע האינטרס הציבורי אם עניינו של העותר יובא לבחינתו של הרמטכ"ל מבלי שתיפגע זכאותו לקבלת גמלה עקב הורדתו בדרגה", כתב השופט גרוסקופף.

עוד ב-

סגן אלוף בצה"ל חשוד בהטרדה מינית - והושעה מתפקידו

לכתבה המלאה

לדברי השופט, על המדינה לפעול "באמצעות פנייה מתאימה בעיתוי הנדרש לבית הדין הצבאי, על מנת שלא תיפגע גמלתו עקב הורדתו האפשרית בדרגה". עם זאת, השופט גרוסקופף הדגיש כי הדבר אינו פוגע בסמכותו של הרמטכ"ל להורות על שלילת הגמלה, מלאה או חלקית, לאחר שההליך הפלילי יהפוך לחלוט.