החוק המפתיע שאושר בכנסת: "איסור יצירת אדם בדרך של שיבוט"
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק איסור התערבות גנטית. מוצע להאריך ב-4 שנים נוספות את תוקף החוק האוסר על שיבוט או על שימוש בתאי רביה שעברו שינוי גנטי מכוון על מנת להוליד אדם, זאת בעקבות המלצת ועדת הלסינקי
אושר סופית: הארכת תוקפו של חוק התערבות גנטית הקובע איסור שיבוט אדם ושינוי גנטי עד שנת 2029. מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024. 9 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.
מוצע להאריך ב-4 שנים נוספות את תוקף החוק האוסר על שיבוט או על שימוש בתאי רביה (זרע וביצית) שעברו שינוי גנטי מכוון על מנת להוליד אדם, זאת בעקבות המלצת הוועדה המייעצת (ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם), שעל בסיס המלצותיה החוק מוארך מדי מספר שנים.
עוד מוצע להרחיב את האיסור האמור ומעתה ייאסר לא רק על שינוי גנטי מכוון קבוע בתאי רבייה, אלא גם על שינוי גנטי מכוון קבוע בכל תא אחר בגוף. בהתאמה, מוצע עדכון של סעיף העבירה הפלילית על ביצוע פעולות בניגוד לחוק גם בתאים שאינם תאי רביה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט-1999, קובע תקופה קצובה שבה נאסר, בסעיף 3 לחוק, על יצירת אדם בדרך של שיבוט או על ידי שימוש בתאי רבייה (תאי ביצית וזרע) שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע.
לצד האיסור ניתנה אפשרות בסעיף 5 לחוק להמשיך את המחקר בתחום ולבצע ניסויים שיוכלו לקדם את הרפואה והמדע, בלי לפגוע בכבוד האדם. בעת חקיקתו של החוק נקבע כי תוקפו יהיה לתקופה קצובה של חמש שנים, ולאחריהן תיבחן, בכל פעם מחדש, נחיצות קיומו של החוק והצורך בשינויו כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים".
