נבחרת אייס
מנדלבליט, אל תחתום: הבעיות הגדולות בעסקת נתניהו | מתן חודורוב
הוויתור על הכרעה חד משמעית של השופטים, שחיקת ההרתעה מול נבחרי ציבור, המתקפות האישיות של נתניהו על חוקריו, הערך המוגבל של העסקה לפרקליטות והמעורבות המפתיעה של פרופ' אהרון ברק – אלה סימני האזהרה שהיועמ"ש צריך להביא בחשבון, לפני החתימה על עסקת הטיעון השנויה במחלוקת עם רה"מ לשעבר
על פניה, עסקת הטיעון הצפויה להיחתם עוד השבוע בין הפרקליטות לנתניהו, נראית כ-WIN-WIN לכל בעלי העניין המעורבים בה: המדינה תשיג הרשעה בטוחה בשתי עבירות חמורות של הפרת אמונים, נתניהו יימנע מעונש מאסר הצפוי לו בסבירות גבוהה על פי הפסיקה המחמירה בפרשות שחיתות שלטונית קודמות, והיועמ"ש מנדלבליט יותיר "שולחן נקי" עם סיומה של קדנציה סוערת – בלי להסתכן בזיכוי מעבירת השוחד שעליה השליך את יהבו בתיק 4,000; הטענה המתריסה בבסיס הקמפיין נגדו, ש"לא היה כלום" ו"תפרו תיקים" תתפוגג, לפחות רשמית, בהודאת הנאשם עצמו.
אלא שבדיל המשפטי הזה יש גם מפסיד שקט ומובהק, שקולו לא יובא בחשבון: הציבור הישראלי הרחב. בשורות הבאות אנסה לנתח את ההסדר המתגבש בין התביעה להגנה מנקודת המבט שלנו, אזרחי המדינה בלבד, תוך התעלמות מסבך האינטרסים הפרטיים של הצדדים ובאי כוחם.
[1] הבעיה העקרונית של הסדרי טיעון בעניינם של נבחרי ציבור: ככלל, הרשעות במשפט הפלילי מושגות לעיתים קרובות מתוך פשרה בין התביעה להגנה, שבמסגרתה מודה הנאשם בעבירות קלות יותר מאלה שיוחסו לו תחילה – תמורת עונש מופחת, ולעיתים מוסכם.
במקרה של העבריין בוזגלו, שאינו דמות מרכזית בזירה הציבורית בישראל, קל לקבל את שיקולי היעילות העומדים מאחורי מהלך כזה: במקום להאזין לעדויות ולהתעמק בראיות, שיכבידו על ביהמ"ש בערכאה אחת ולפעמים בשתיים, הצדדים "קונים סיכונים" ומעגלים את האמת העובדתית לטובת מיצוי מהיר של הדין. זהו אינו המצב במקרה של איש ציבור, בטח לא ראש ממשלה, שבו בחרה הכנסת לאחד התפקידים החשובים במדינה.
היועץ המשפטי לממשלה. אביחי מנדלבליט. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
במקרה כזה יש אינטרס ראשון במעלה לחתור לגילוי האמת על ידי המוסד היחיד שמוסמך לברר אותה: האם פוליטיקאי בכיר אכן הפר את אמון העם ועבר על החוק, כך שהוא ראוי להוקעה וגנאי, או שפעל בהתאם לחוק ואז הוא ראוי לזיכוי מהדהד? בכל הכבוד להודאה חלקית ורפה, תמורת הקלות, הדרך הטובה ביותר להתקרב לחשיפת העובדות במלואן היא הכרעה בינארית מנומקת – לשבט או לחסד – כלפי הנאשם: פסק דין שבו מובאת בחשבון אך ורק התרשמות השופטים מהחומרים שהובאו בפניהם, ולא ניסיונות של הצדדים לבטח את עצמם מתוצאה לא-רצויה באמצעות מו"מ.
נדמה לי שכל אחד מאיתנו מעדיף לדעת מה חושב ביהמ"ש על תיקי נתניהו (ובעבר גם אולמרט), מאשר מה יאמרו הצדדים עצמם על ההבנות שהשיגו. השופט בדימוס אליהו מצא ז"ל ניסח בעקבות פרשת קצב את "עקרון ההכרעה" כשטען כי בתיקים של אישי ציבור, התביעה צריכה "לעמוד על רגליה האחוריות ולהימנע כליל מכריתת הסדרי טיעון", למען עשיית הצדק, גם במחיר של סיכון לזיכוי מחלק מסעיפי האישום (כפי שקרה למשל לפרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, בתיקי אולמרט). נדמה לי שעמדתו של מצא רלוונטית, מאותם הנימוקים, גם בתיקי נתניהו.
[2] ריבוי הסדרי הטיעון לנבחרי ציבור בשנים האחרונות: נתניהו אינו הראשון שמגיע עם היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, לעסקה שמקפלת בהסכמה חלק ניכר מהטענות נגדו. קדמו לו ח"כ חיים כ"ץ, שהואשם תחילה במרמה ולבסוף הורשע במסגרת הסדר ב"קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים" – סעיף שאיש כמעט אינו מבין את פשרו.
גם השר לשעבר אריה דרעי מש"ס, שצפוי היה לעמוד לדין בגין הלבנת הון והפרת אמונים, הודה כחלק מעסקה עם הפרקליטות "רק" בעבירת מס שדינה קנס כספי לא גבוה.
כדי לשכנע את ביהמ"ש שאותם נבחרי ציבור ראויים להקלות שניתנו להם בעונש, המדינה נאלצת להגיש מחדש כתבי אישום מתוקנים, כשחלק מהעובדות המפורטות בהם שונות בתכלית מכפי שהציגה תחילה לגבי אותה פרשה ממש. נכון שבמסגרת המו"מ, דרעי ואולי גם נתניהו יידרשו לסגת מהבמה הפוליטית בעקבות הקלון שדבק בהם, אך בהטלת ענישה "ציבורית" המדינה אינה פוטרת את עצמה מלהסביר את המפנה שחל בעמדתה הפלילית: איך ייתכן שדרג נבחר, שנגדו הצטברו לכאורה ראיות מוצקות בתיקי דגל, מורשע שוב ושוב בהסכמה דווקא בעבירות הפחות חמורות שיוחסו לו?
כשאירוע כזה חוזר על עצמו, היוצא מן הכלל הופך לכלל: מפרשה לפרשה נבחרי הציבור לומדים שגם אם ימעדו, ייכשלו וימעלו באמון – אפילו, לכאורה, כשהם ראש הממשלה – שומרי הסף ייטו להגיע עמם לעסקה שתכופף את העובדות ותפטור אותם בפרישה כפויה או ענישה מופחתת. מציאות כזו עלולה לשחוק את כוח ההרתעה ואת מורא החוק כלפי הפוליטיקאים הבכירים בישראל, שהושגו בעמל רב לאורך עשרות שנים, ואת המחיר על כך נשלם (מבלי להבין זאת) בפרשיות השחיתות הבאות.
נתניהו ודרעי. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
[3] התנהלותו האישית של נתניהו: בניגוד לנאשם הטיפוסי, שנאבק על חפותו בעיקר בזירה המשפטית, בנימין נתניהו רתם את תומכיו למסע הסתה ושיסוי חסר תקדים נגד מערכת אכיפת החוק עצמה. עוד כשכיהן כראש ממשלה, שריו הבכירים איימו ב"רפורמות" לפגיעה באושיות הדמוקרטיה ופעלו לזרוע כאוס בצמרת הפרקליטות.
התמונה הסמלית שבה נראים חלקם עומדים על ספסלי אולם הדיונים, כמו-כובשים אותם ברגליהם, תיזכר לדיראון עולם כנקודת שפל ביחסים בין רשויות השלטון - והכול בהנהגתו הישירה, הצינית, של הנאשם. אילו הקים נתניהו ממשלת ימין נוספת, כפי שתכנן, ספק אם משפטו היה ממשיך להתנהל.
צילום: טופז לוק
האם אל מול האלימות ומטחי הארס שספגה המערכת תחת שלטונו, מאז תחילת החקירות, התגובה המוסדית הראויה היא דווקא עסקה טיעון מקלה? גם אם היועץ מנדלבליט יכול לסלוח כאדם פרטי על מסע ההשמצות המתוזמר נגדו, הסדר הטיעון שהוא מקדם יחזק את המשוואה שעמה צפוי להתמודד יורשו: הסתה פרועה ואיומי מקורבים על אנשי החוק למיניהם, מסייעים – במקום שיזיקו – להשגת תוצאה מקלה בהליך המשפטי עצמו. יש לשער שנבחר הציבור הבא שיסתבך בפלילים יחזור על הסגנון המשתלם וישכלל אותו, עד שהחוקרים יפחדו לחקור והפרקליטים יפחדו להאשים.
[4] הערך הקלורי הנמוך של העסקה מול הערך הגבוה בשמיעת העדויות: גם משפטנים שפקפקו בהרשעה של נתניהו בשוחד, או בהיגיון הפנימי של תיק 2,000, סברו ברובם שהוא יימצא אשם לכל הפחות בהפרת אמונים בתיקי 1,000 ו-4,000. השופטים לא חייבים לקבל את הרעיון שסיקור חיובי הוא שוחד, כדי לקבוע שהתערבותו הסדרתית של שר התקשורת בתכני אתר "וואלה" – כשהבעלים תלוי במשרדו לקבלת היתר המיזוג בין "בזק" ל"יס" – טומן בחובו ניגוד עניינים מהותי וברור של נבחר ציבור, שאינו בתחום עיסוקו הלגיטימי.
מבחינה זו, הפרקליטות מקבלת במסגרת ההסדר הודאה בעבירות שביהמ"ש היה ממילא, בסבירות גבוהה, מייחס לנתניהו בתום הדיונים עם גושפנקא רשמית מטעמו – אך מוותרת על עונש מאסר בגינן. את הקלון שמנדלבליט דורש לגזור כעת על נתניהו, יוכל להמתיק בהמשך נשיא המדינה הרצוג, בשם מטרות כלליות כמו "אחדות העם" (שבין כה וכה כבר לא תושג בפרשה הזו), כך שאפילו הקביעה הזו תוכל להתבטל.
נשיא המדינה בוז'י הרצוג. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
כמעט לא חשוב במה יודה פורמלית רה"מ לשעבר, תומכיו יהדהדו את הטענה שמדובר בהודאת שווא – ולא נותרה לו ברירה, לכאורה, בניסיון להינצל מ"מסע הרדיפה" ו"תפירת התיקים". לא פחות חשוב: בהפסקת המשפט, המדינה קוטעת את התהליך המזכך של שמיעת עדויות, ממקור ראשון, אודות המתרחש בציר המסוכן של הון-שלטון-עיתון בישראל לאורך שנים של השחתה. האור ששפכו, למשל, אילן ישועה וניר חפץ על ההשפעות הפסולות לכאורה מצד ראש הממשלה על המו"לים, הוא הנוגדן היעיל היחיד נגד הישנות והתגברות התופעה. לכן, גם מי שחושבים שנכון לשקול הסדר טיעון עם נתניהו, צריכים היו לקדם מהלך כזה בתום חקירת העדים ולא בעיצומם של הריפוי והתיקון.
[5] המעורבות של פרופ' אהרון ברק: נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס הוא מגדולי המשפטנים שקמו כאן, אם לא הבכיר שבהם, ולפסיקותיו פורצות הדרך ישראל חייבת, במידה רבה, את האופי הליברלי של הדמוקרטיה במדינה.
מתוך כבוד עצום לאיש, ובזהירות רבה, נכון לשאול אם ברק פעל נכון כשרתם את קשריו בצמרת משרד המשפטים לטובת קידום הסדר טיעון שבא מטעמו של נתניהו. פרופ' ברק הוא אדם פרטי, וזכותו לעמוד בקשר עם רה"מ לשעבר ופרקליטיו, אבל המשקל הכבד שיש למורשתו במערכת מחייב אותו לחשוב היטב לפני שיתווך בין ממשיכי דרכו – בתפקיד ובתפיסת היסוד המשפטית – לבין הנאשם שעמו הוא מיודד.
גם ההתבטאות של הנשיא בדימוס בסוף השבוע, ולפיה נתניהו הוא "מגדולי המגינים על מערכת המשפט", מדויקת רק בחלקה: עד לתחילת החקירות נגדו, נתניהו אכן התגאה פומבית במניעת כל יוזמה לפגיעה במנגנון אכיפת החוק – ובדרך זו אף בידל את עצמו פוליטית מקודמו, אהוד אולמרט, שנידון למאסר. אלא שאחרי 2015, ככל שהתרבו החשדות נגדו, הפכו נתניהו ושרי מפלגתו לתוקפים סדרתיים של המשטרה, הפרקליטות ואף ביהמ"ש העליון.
גם אם בפועל לא עלה בידם לקדם יוזמות ממשיות להצרת צעדיהם של מוסדות אלה, ערעור הלגיטימיות והאמון שזרעו בהם גרם לנזק עצום. בוודאי שהיום, כנראה בניגוד לימיו של ברק כנשיא העליון, נתניהו אינו יכול להיחשב למגינו של ביהמ"ש – וגלגל ההצלה שקיבל מבכיר השופטים בישראל על בסיס טיעון כזה, יישאר שנוי במחלוקת.
עוד ב-
בימים הקרובים צפויה להמליץ ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה על מועמד או מועמדת שיחליפו את מנדלבליט בסוף החודש, לאחר שהאחרון סירב להאריך את כהונתו. יש לקוות שהנבחר/ת יפנימו את לקחי הסערה הנוכחית: מצד אחד, כתבי אישום נגד אישי ציבור כדאי להגיש בזהירות ובאיפוק, מתוך מודעות להשלכות הפוליטיות שהם גוררים; מצד שני, משעה שהועמדו לדין – צריך למצות איתם את ההליך, כך שיסתיים בהרשעה או בזיכוי ע"י ביהמ"ש. כל תוצאה אחרת רק מתחמקת מהכרעה, פוגעת באמון במערכת ומשאירה כל מחנה, בעידן הפוסט אמת, כשהוא אוחז בדעתו המקורית לעד.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(21):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
21.מהות תנאי העסקהרז 01/2022/18הגב לתגובה זו0 0אני לא מבין מדוע אם אדם עבר לכאורה על החוק ויש ראיות בנדון-על סמך מה מתנים עסקה משפטית בכך שאדם לא יהיה נבחר ציבור וידיר עצמו מהמערכת הפוליטית?! ממתי זה אינטרס של הציבור ושל מערכת האכיפה שאדם ספציפי לא יעבוד ולא ייצג ציבור שבחר בו-איך זה תנאי כאן? משתמע מהעסקה הזאת"רצינו להוריד אותך-ואם תסכים ללכת ניתן לך בתנאי..." זה לא שהוא ביצע עבירה כלשהי שמיהו נפגע או הפסיד ממנה והציבור בכלל לא מבין מה רוצים מביבי חוץ מאינטרסנטים שגם הם לא מבינים ונהנים לצעוק "ביבי מושחת". זה מריח כמו לכלוך אחד גדול. אין לבלבל את רצון הציבור עם קומבינות של פוליטיקאים שגם הם רוצים ונמאס להם מביבי. הציבור לא בחר בהם ברוב. מה שכן, הליכוד צריך ללכד את העם וכדאי שהוא ייצר יורשים לביבי שיש סביבם קונצנזוס חילוני בנוסף לתמיכה הדתית. וכדאי לדתיים ללכת לכיוון החילוניים אחרת נאבד את הארץ.סגור
-
20.ההר הוליד עכברקל 01/2022/17הגב לתגובה זו1 0בדיוק ההיפך ממה שכתבת. מה שעולה מהמשפט שב"ה מועבר באולפן פתוח ללא סינון של כתבים מלכחי פינכ ה למיניהם, מראה שהפרקליטות, אחרי שהורידה לטימיון חצי מיליארד שקל של משלמי המיסים, הבינה שהיא צריכה סולם לרדת מהעץ בטרם יתגלה קלונה ובטרם תיחשף במלוא מערומיה. לכן הם חותרים לעסקת טיעון. אם יפתרו את סעיף הקלון זה יהי טוב מאד למדינה ואף יותר מכך למערכת המשפט ואפילו לתשקורת שאבדה כמעט לחלוטין את אימון הציבור, ע"פ הסקרים האחרונים.סגור
-
19.פמפלט פוליטי במסווה של פרשנותטל 01/2022/17הגב לתגובה זו1 0ככה זה שפרשן כלכלי ללא השכלה כלכלית מנסה את כוחו כפרשן משפטי ללא השכלה משפטית (טוב, לזה יש תקדים עם אביעד גליקמן), כאשר מה שמוליך אותו זו האג'נדה ולא העובדות. אני מפנה את הקוראים שוב לפיסקה הראשונה בכתבה, כי בקריאה ראשונה קשה לשים לב לסאבטקסט. קראו אותה שוב ושימו לב להנחה המובלעת, שבנימין נתניהו אשם (חזקת החפות זה משהו שרלוונטי רק לאנשי שלומנו כידוע). עכשיו אם תמשיכו מנקודה זו ותקראו שוב אז בוודאי תשימו לב שההנחה הזו שזורה גם בפסקאות אחרות בהמשך. הכל תחת הפריזמה של המסקנה שנקבעה מראש - אשם! וכמובן שאי אפשר בלי קצת שקרים והטעיות: "השופטים לא חייבים לקבל את הרעיון שסיקור חיובי הוא שוחד" וכו' - אבל רגע, איפה יש בכלל "סיקור חיובי" בכתב האישום? היה, בכתב האישום המקורי! אבל בית המשפט לא דן בכתב האישום המקורי, אלא בכתב האישום המתוקן, שם בוטל "הסיקור החיובי" (כי זו טענה מגוכחת, הרי אתר וואלה היה אתר עוין ולעומתי לנתניהו באופן מובהק וברור) והוחלף ב"היענות חריגה", ביטוי אמורפי הזוי שאף אחד במערכת אכיפת החוק לא טרח להגדיר, לכמת ואפילו לבדוק איך ואם אפשר לאמת או להפריך אותו.סגור
-
18.חמוצי, כך חיבוקי. נתניהו לא מתקרבן כי הוא חף מפשעחחח 01/2022/17הגב לתגובה זו1 2והרדיפה המשפטית הזאת מצדיקה לחלוטין את תגובות נתניהו ותומכיו, שאגב, מייצגים את המפלגה בעלת התמיכה הכינרחבת בארץ.סגור
-
17.חחחחחח השמאלנים אומרים לו לא לחתוםצדק 01/2022/17הגב לתגובה זו1 1נו לאן הגענו????זה מה שהימין אומר לא לחתום בשום אופן!!!!!כל התיקים קורסים ובמידה ויצא זכאי אנשי מערכת אכיפת החוק צריכים להיות מגורשים מהמערכת הציבורית ולעמוד לדין!!!! מעניין איך פרקליטות רוצה להגיע לעסקת טיעון בהאשמות שיכולות להגיע להמון שנים בכלא לעבודת שירות של כמה חודשים!!!!!ולכן זה מראה שראש הממשלה בנימין נתניהו חייב להילחם על חפותו כי העם לא יסלח לו!!!! איך אדם שנמצא עשרות שנים מחוץ למערכת מתערב בכלל ומדבר עם היועץ המשפטי מה כדאי בכלל!!!!!!!!!!סגור
- טען עוד
-
16.חחחחחח השמאלנים אומרים לו לא לחתוםצדק 01/2022/17הגב לתגובה זו0 2נו לאן הגענו????זה מה שהימין אומר לא לחתום בשום אופן!!!!!כל התיקים קורסים ובמידה ויצא זכאי אנשי מערכת אכיפת החוק צריכים להיות מגורשים מהמערכת הציבורית ולעמוד לדין!!!! מעניין איך פרקליטות רוצה להגיע לעסקת טיעון בהאשמות שיכולות להגיע להמון שנים בכלא לעבודת שירות של כמה חודשים!!!!!ולכן זה מראה שראש הממשלה בנימין נתניהו חייב להילחם על חפותו כי העם לא יסלח לו!!!!סגור
-
15.צדקשלמה 01/2022/17הגב לתגובה זו1 0במקום הצדק שם הרשע. עד כמה אפשר לרדת כל כך נמוך. העיקר להשמיץ להעליב. הגיע הזמן להפסיק את מחול השדים הזה. כל היועצים למיניהם הם בכלל לא כאלה ישרים ותמימים.סגור
-
14.חודורוב, כשלת מלהבין ! הפרקליטות הבינה שתיקים מומצאיםפרטי 01/2022/17הגב לתגובה זו3 6דינם הפסד וכישלון. וביבי רוצה לגמור את הענין, כי אינו בוטח (וגם אני לא) בשופטי ישראל המוטים, שעלולים לפסוק פסק דין בלתי מציאותי.סגור
-
13.ברגע שאין עבירת שחיתות...לא מתפוגג כלוםHHH 01/2022/16הגב לתגובה זו2 0וביבי צדק...תפרו תיק....אפיחו הכתב הרדוד לא מבין שהעיקר היה השוחד..וברגע שזה נגמר...היתר זה חיפוש אחרי אדם...פשוט פרקליטות צסרח.סגור
-
12.מבין עניןמוטי 01/2022/16הגב לתגובה זו3 0מתן צודק, ביבי חייב לסרב לעיסקת הטיעון ,ועל ידי כך,לאפשר לפרקליטות המושחת להוכיח כי צדקה, יש להמשיך במשפט אשר בסופו, כנראה תוכח האמת, שאכן התיקים נתפרוסגור
-
11.טימטוםמיכה 01/2022/16הגב לתגובה זו0 2חדרוב טיפש כבר לא תהיה ,מה שביבי עשה וקיבל ,כל המנהגים בארץ קיבלו ,אבל את ביבי הם אק חיפשו כמוך אידיוט תן לי כתבה שעשית על איש שמאל,מגעילשכמוך יחד עם כל חבריך בתיקשןרת רק ביבי איפה פרס,ברק,גנץ,לפיד ,כולם נקיים די נמאסת לך לך לך ואל תחזור דפוקסגור
-
10.זה לא מאבק רק של נתניהובן 01/2022/16הגב לתגובה זו2 1זה מאבק של ישראל השניה. עכשיו כולם יודעים אפילו נתניהו "החזק" לא מסוגל לעמוד מול אהרן ברק וחבריו בפרקליטות.סגור
-
9.חייבים למצות את הדיןמשה 01/2022/16הגב לתגובה זו4 1אחרי כל הכסף שהשקיעו מגיע לציבור לדעת את האמת.סגור
-
8.בזיוןלבנה 01/2022/16הגב לתגובה זו3 1הפסד למדינה , פשוט עצובסגור
-
7.הפיכה שלטוניתדן 01/2022/16הגב לתגובה זו1 3המטרה הושגה. ביבי לא יהיה יותר ראש ממשלה, אפשר להתקדם.סגור
-
6.הנוכל צריך לשבת בכלא (ל"ת)אהוד 01/2022/16הגב לתגובה זו4 1סגור
-
5.המפסיד הגדול זה הציבור (ל"ת)מאיר 01/2022/16הגב לתגובה זו3 2סגור
-
4.אסור לחתום! (ל"ת)ענת 01/2022/16הגב לתגובה זו3 0סגור
-
3.עסקת טיעון = פשיטת רגל לפרקליטות (ל"ת)ניר 01/2022/16הגב לתגובה זו2 1סגור
-
2.השקיעו סכומי עתק ותפרו לו תיקים בפרקליטותזה לא משנה 01/2022/16הגב לתגובה זו7 8תתמודד עם העובדות.סגור
-
1.למצות את הדיןמלך 01/2022/16הגב לתגובה זו9 2אין פשרות!סגור