בשבוע שעבר התפרסם מדד המחירים לצרכן שהבהיר לכל הספקנים כי ההתפרצות האינפלציונית של השנים האחרונות הסתיימה. המדד אמנם עלה עלייה קלה של 0.2 אחוז אך האינפלציה בתריסר החודשים נשארה נמוכה ברמה של 2 אחוזים בלבד ובשבעת החודשים האחרונים במצטבר האינפלציה היא אפילו אפס ממש. גם הצמיחה במשק חלשה כך שהלחצים הפוטנציאלים לחידוש האינפלציה למעשה אינם קיימים.

ואילו ירידת הריבית המשמעותית שהתרחשה כבר בארה"ב וכן באירופה מקרינה על חולשת השקל מול הדולר ומקשה מאוד על היצואנים. בתנאים אלה רמת הריבית הנוכחית, 4 אחוזים, היא גבוהה מאוד ולכאורה מאפשרת לנגיד בנק ישראל להמשיך ולהפחית אותה (לאחר שתי ירידות ריבית קטנות יחסית שביצע הנגיד בשנה שעברה).

ובכל זאת, נגיד הבנק המרכזי נמנע מהמשך הפחתת הריבית והוא מתכוון, כך נראה, לדחות את ההחלטה להמשך השנה. לציבור נוטלי המשכנתאות, כמו גם לבעלי העסקים הקטנים, הדחיה היא בשורה קשה. הריבית הגבוהה היא עול כבד מנשוא. עול המצטרף לגל העלאות המיסים שהנהיגה הממשלה לצד המשך הקיצוץ בשירותים החברתיים. השאלה מה מטריד את הנגיד היא שאלת מיליון הדולר שתוכל לסייע לנו להבין את כיוון הריבית בחודשים הקרובים.

ראשית, על אף ירידת האינפלציה במשק והתייצבותה על רמה נמוכה, יש בניתוח הרכב המדד צל כבד אחד גדול. הדיור. בשלושת החודשים האחרונים במצטבר עלו מחירי הדיור ב-1.3 אחוזים (הגם שבחודש האחרון נרשמה ירידה קלה של 0.1%). לאחר חודשים ארוכים שבהם מחירי הדיור ירדו באופן מתון התהפכה אפוא המגמה ברבעון האחרון. עליה זו מצטרפת להמשך העלייה הבלתי פוסקת במחירי השכירות. החותמים על חוזים חדשים ראו החודש עליה משמעותית של 5.8 אחוזים. עליה המשקפת גידול ריאלי של כמעט 4 אחוזים במחירי השכירות.

שנית, המלחמה באיראן הגם שהיא מסירה איום אסטרטגי דרמטי על המשק הישראלי שרבץ על פרמיית הסיכון שלנו, הרי שהיא אינה פשוטה. בפרט, החשש מהתארכות המלחמה והפיכתה למלחמת התשה מכניס ממד של אי וודאות בטווח הקצר.

שלישית, הממשלה מנצלת למרבה הצער את המלחמה כדי להמשיך לקדם את התקציב האזרחי הבלתי יעיל להחריד שהגישה לכנסת. אפס רפורמות שיקלו על יוקר המחיה וישחררו מנוע צמיחה אדיר. כספים קואליציוניים שממומנים על ידי עליות מיסים כולל הקצאות נוספות שבוצעו במהלך המלחמה עצמה במקביל להקצאות לביטחון. תקציב שאינו כולל מנועי צמיחה אלא להיפך, מיסים וגזרות שמחלישים עוד את הצמיחה במשק, מקרין לשלילה על מחירי הדיור ועל השכירות. כלומר, ככל שהצמיחה במשק נחלשת כך עולה החשש שמחירי הדיור ימשיכו לעלות. הנגיד חושש ובצדק שירידת הריבית תספק את הניצוץ שיחדש את התבערה שממשיכה לרחוש בשוק הדיור והשכירות.

הבשורות הטובות הן שלראשונה מזה הרבה שנים נוצר לנגיד בנק ישראל מרחב תמרון מוניטרי שיוכל לסייע לו אם חלילה יתערערו השווקים הפיננסים בעולם, שמחיריהם בעולם ובישראל הגיעו לרמות שיא שכבר קשה להצדיקם. זאת ועוד, פעם נוספת מראים המשק הישראלי והציבור הישראלי עד כמה אנו עמידים לזעזועים חיצוניים. עמידות זו היא אור גדול נוכח האתגרים שעודם לפנינו.

עוד ב-

הממשלה אישרה: חינוך פיננסי בבתי הספר, אבל עם טוויסט | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו.