מאז הוגשה בקשת החנינה של נתניהו התעוררה מחלוקת ציבורית בין תומכי נתניהו הטוענים שאין מנוס מחנינה כדי לאפשר לראש הממשלה לחזור לשגרה לנהל את ענייני המדינה, לבין מתנגדי נתניהו הטוענים שלא מתקבל על הדעת לדון כלל בבקשת חנינה שאין בה שום קבלת אחריות או חרטה על העבירות שבוצעו.

כלקח לעתיד נראה שיש לשקול לחוקק חוק צרפתי שימנע ניהול משפט נגד ראש ממשלה מכהן, תוך קציבת קדנציה, אך באותה מידה אין ספק שהאינטרס הציבורי כיום  הוא דווקא בבירור המשפט הנוכחי עד להכרעה, לא רק בשאלת אשמתו של נתניהו אלא גם בטענות המופרכות של נתניהו כאילו החקירה הייתה רדיפה פוליטית מצד המשטרה והפרקליטות. 

אלא שבניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי המשפט מתנהל באיטיות ונראה רחוק מסיום, וזאת למרות שכבר חלפו 6 שנים מיום הגשת כתב האישום. זאת בניגוד למשפטים לא פחות מורכבים שהסתיימו בתוך זמן קצר בהרבה כמו משפטו של אולמרט בפרשת הולילנד או משפטה של פאינה קירשנבאום.

אפשר לבקר את בית המשפט על הדרך הפסיבית שבה מתנהלים הדיונים, בזמן שההגנה נוקטת באסטרטגיה של משיכת זמן, עד כי נראה שהנאשם נתניהו הוא המכתיב מתי ואיך הם מתקיימים, אבל מעבר לכך, משפט זה רק מבליט את הצורך ברפורמה אמיתית בסדרי הדין והראיות בישראל, באופן שיביא לקיצור משמעותי הן בזמני החקירה הפלילית, הן בשמן הנדרש לקבלת החלטה בדבר הגשת אישומים והן לגבי אורך המשפטים.

הפתרון הוא אם כן איננו בחנינה, אלא בחתירה לסיום מהיר ויעיל הן של החקירה הנגדית של נתניהו והן של המשפט בכלל. לצורך כך נדרש שינוי גישה, הן על ידי הפרקליטות והן מצדו של בית המשפט,

עד כה החקירה הנגדית של נתניהו מתנהלת בעצלתיים, הן משום בקשות חוזרות ונשנות של נתניהו לביטול ימי עדות או לקיצורם, בטענות סרק שונות, ולעיתים אפילו תוך מצגי שווא לבית המשפט כמו במקרה שבו במקום פגישה מדינית חשובה נסע נתניה לסיבוב יחסי ציבור בבקו"ם, הן בשל פתקים המוכנסים המביאים להפסקת המשפט, הן בשל תשובות ארוכות של נתניהו, שהם לעיתים נאומים ארוכים שלו, ובעיקר בשל התנגדויות אין ספור של סנגורו לשאלות התובעת, התנגדויות שרובן המכריע נדחה, סוף דבר, אבל זאת לאחר שבכל פעם מוצא נתניהו מן האולם ומתקיים דיון בהתנגדות.
נ
תניהו טוען שהתיקים קורסים אך לכל בר דעת ברור שאילו זו הייתה האמת לא הייתה מוגשת על ידו בקשת חנינה. ואכן נראה שלפרקליטות הישגים רבים עד כה במהלך החקירה הנגדית, בה נחשפו אין ספור סתירות, גם בפרשת תיק 1000 בה התברר שהמתנות שקיבל נתניהו ממילצ'ן לא היו מתנות בין חברים, וכי לא הייתה חוות דעת משפטית שהתירה קבלת מתנות שכאלה.

אך גם בתיק 4000 כמו למשל כשנתניהו לא הצליח להסביר מדוע הפניות בעניין הסיקור היו לאלוביץ הבעלים, ולא לעורך או לעיתונאים בוואלה, ⁠או בשקריו על כך שוואלה היה לדעתו אתר זניח ומצד שני בהחלט התעניין בו, לדבריו כי רצה להפוך אותו לערוץ 14. אך גם הפרקליטות שוגה כאשר היא מתייחסת למשפט נתניהו כאל משפט פלילי רגיל, ומנהלת חקירה נגדית כאילו כל עתותיה בידיה.

השבוע נראה שבית המשפט אף הוא הגיע למסקנה שיש לקצר את החקירה הנגדית כשהשופט ברעם העיר לתובעת יהודית תירוש כי אינה מנהלת חקירה נגדית אפקטיבית וכי ניתן להתייחס לחלק מהנושאים בסיכומים במקום.

הערה זו הייתה בצדק למורת רוחה של הפרקליטות שכן לתחושתה היא חייבת להתייחס בחקירה הנגדית לכל אירועי הסיקור בוואלה העומדים בליבת אישום השוחד, ולפחות לאלה שהועלו על ידי ההגנה במשך 20 ישיבות בחקירתו הראשית של נתניהו. (וכזכור הפרקליטות לא סברה שיש לפרט את כל אירועי הסיקור וחויבה לעשות כן על ידי בית המשפט ולתקן את כתב האישום בתחילת המשפט).

אך הערתו של השופט ברעם עשויה דווקא לסייע לפרקליטות עתה. שכן לא ניתן יהיה עתה להתייחס להימנעות הפרקליטות משאלה בחקירה נגדית כהסכמה למה שנאמר בחקירה הראשית, אלא כהיענות לבקשת בית המשפט לייעל את הדיון ולהתייחס לנושא בסיכומים.

עוד ב-

שדה תימן - בירור האמת או שימוש פוליטי ציני להפיכה משטרית?

לכתבה המלאה

בעקבות הערות אלה, טוב תעשה הפרקליטות אם תודיע עתה לבית המשפט על קיצור משמעותי של החקירה הנגדית המתוכננת לנתניהו תוך התמקדות בנושאים החשובים בלבד. מתוך ציפייה שגם בית המשפט מצידו ייטול המושכות לידיו ויפסיק את הקרקס המתרחש לעיננו. כך בתוך כמה שבועות יהיה ניתן לסיים את חקירתו הנגדית של נתניהו, הוא יוכל לחזור לשגרה ולנהל את ענייני המדינה, והמשפט ימשיך להתנהל, יש לקוות ביעילות גבוהה יותר, עד להכרעה, ללא חנינה או מעורבות פוליטית אחרת במשפט זה.