לאורך העשורים האחרונים הפליאה משפחת עופר, על ענפיה השונים, לנצל את ההתנהלות הקלוקלת של רשויות המדינה כדי להרוויח מיליארדים על חשבון הציבור הישראלי. פעם אחר פעם עושים נציגי המשפחה שריר ומיד נמצא איזה פקיד או שר שיתכופף ויעניק להם הטבה או ויתור. כך ארע במכירת צים לידיהם, כך ארע במכרזים להקמת תחנות כוח, כך ארע בתום הזיכיון להפעלת בתי הזיקוק, כך ארע באי תשלום התמלוגים במפעלי ים המלח, כך ארע בעת הקמתה של חברת בטר פלייס וכך גם ארע בהטבת המס שניתנה למיזוגים.

הטבה שניתנה למרבה השערורייה הפלא ופלא ימים אחדים לפני שהוכרז המיזוג שבין בנק מזרחי שבשליטתם לבין בנק איגוד. חלק מהתרגילים, בהיקף מצטבר של מיליארדים, זכיתי למנוע במו ידי והם מתועדים בספרי "הגווארדיה השחורה" (2008). 

למעשה, חלק לא מבוטל מהונה עשתה משפחה זו מהתנהלות לא אחראית של הממשלה והנה מגיע הסיבוב הנוסף על חשבון כולנו. בשבוע שעבר הודיע משרד האוצר כי בכוונתו לרכוש את נכסי הזיכיון של מפעלי ים המלח בשליטת משפחת עופר במחיר עתק של 2.5 מיליארד דולר. זאת, כביכול על מנת לאפשר את העמדת הזיכיון למכירה במכרז הוגן. על פי הטענה נכסי הזיכיון מקנים יתרון משמעותי למפעלי ים המלח במכרז על חידוש הזיכיון ולכן, אם המדינה לא תרכוש את הנכסים ותעמיד אותם למכירה חזרה במכרז, אזי מתחרים אחרים לא יוכלו להתחרות באופן הוגן במכרז מול מפעלי ים המלח.

בפועל, למפעלי ים המלח יש שני יתרונות אדירים שהופכים את המכרז לבדיחה רעה על חשבוננו, בין אם הנכסים יירכשו על ידי המדינה ובין אם לא. ראשית, יתרון הידע בהפעלת האתר. שנית, ההוכחה שחור על גבי לבן שהמדינה מתרפסת למשפחת עופר פעם אחר פעם. לפיכך, כל מתמודד שפוי בדעתו חייב לקחת בחשבון כי היחס המתרפס שזוכה משפחת עופר, לא יינתן גם לו על כל המשתמע מכך. המשמעות היא שמשפחת עופר תוכל לזכות במכרז בקלות רבה בכל מקרה ועל כן מדוע לרכוש ממנה נכסים במחיר מפולפל שאח"כ ימכרו לה בחזרה ואולי במחיר מופחת בהרבה?

בתנאים אלה של יתרון כה בולט במכרז היה על המדינה שלא לבצע מכרז כלל אלא להפעיל את הזיכיון בעצמה (ויכלה גם לרכוש שירותי הפעלה במכרז פתוח לכל אם אינה רוצה להפעיל באמצעות גורם ממשלתי). מי קבע שחייבים למכור כל נכס ממשלתי בכל מצב גם אם זה בחצי חינם? טוב עוד יותר היה אם הייתה המדינה משתמשת בתקדים שקבע בית המשפט רק לאחרונה. תקדים שפסל את חברת ורידיס להשתתף במכרז ממשלתי לאחר שהונתה את המדינה.

והרי מפעלי ים המלח הוליכו שולל את המדינה בתשלום חסר של תמלוגים בהיקף אדיר בהרבה (אותה פרשת תמלוגים שחשפתי בעת כהונתי כחשב הכללי ואשר היועץ המשפטי לממשלה סרב משום מה בזמנו לפתוח בחקירה פלילית). והכי טוב היה, לו היו זונחים את חידוש הזיכיון, עוזבים את ים המלח לנפשו ומשקיעים את התקציב והמרץ בפיתוח עסקי תיירות סביב הים הנפלא הזה.

היה מצופה כי ניסיון לבצע סיבוב כה מרהיב על חשבון כולנו יעורר תגובות זעם של האופוזיציה והפגנות של כל שוחרי שלטון החוק, הדמוקרטיה והמנהל התקין. אך שתיקתם המביכה, המצטרפת לשתיקה הרועמת נוכח פרשת השחיתות בהסתדרות, מעידות כי האופוזיציה כמו הקואליציה שותפות לברית ההון שלטון שעושקת את כולנו.  

עוד ב-

האנטישמיות האירופית הדליקה מדורה שהגיעה כעת לניו יורק | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו.