נבחרת אייס
אחרי הכישלון באולטימטום לנגיד - שסמוטריץ' יעשה סדר אצלו במשרד | מתן חודורוב
בהחלטה הצפויה להותיר את הריבית ללא שינוי, הנגיד לעג לאיום של שר האוצר להוריד מיסים ולמעשה החזיר אליו את הכדור: כל עוד המלחמה נמשכת, התקציב לשנה הבאה בספק ואין רפורמות שיורידו את המחירים – הממשלה לא תוכל לצפות שבנק ישראל יוזיל בשבילה את ההלוואות במשק. איך ישפיע העימות, על גבם השפוף של הישראלים עצמם?
לצופים שעקבו השבוע ממכשירי הסמארטפון אחר מסיבת העיתונאים על הריבית בבנק ישראל, הצטרף מבניין האוצר הסמוך גם השכן בצלאל סמוטריץ'.
חוץ מהכמיהה שנכזבה במהירות להוזלת ההלוואות, המשותפת כשלעצמה למשפחות ועסקים רבים כבר במשך כשנתיים, השר חיכה בוודאי לראות כיצד יגיב פרופ' אמיר ירון לאיום חסר התקדים ששיגר לעברו לאחרונה: "תוריד את הריבית עכשיו, או שאוריד את המיסים גם ללא הסכמתך".
ההמתנה הייתה קצרה, ההחלטה הייתה מוחצת: לא רק שהנגיד התעלם לחלוטין מהאולטימטום שהוטח בו, ולמעשה החליט ההפך מכפי שדרש סמוטריץ', אלא שהשיב בעקיצה משלו: "הפחתת מיסים כשהריבית גבוהה, היא כמו אספרסו אחרי כדור שינה". בראיונות לערוצי הטלוויזיה, הוא המליץ לשר האוצר "לברור את המילים" להבא.
במציאות שבה פוליטיקאים בזים למומחים ולאנשי מקצוע, טוב שפרופ' ירון דוחה איומים בסגנון מאפיוזי ומדגיש את עצמאות בנק ישראל בקביעת שיעורי הריבית.
זה, כמובן, לא אומר שההפחתה לא נחוצה: הרי בנק ישראל בעצמו פרסם תחזית חדשה הצופה האטה נוספת בצמיחה, ל-2.5% בלבד ב-2025, וכן הצטמקות בהרחבת הצריכה הפרטית ל-3%. העלייה האחרונה בהיקף הפיגורים בתשלומי משכנתאות בישראל, גם אם ברמת המאקרו נראית עדיין מינורית, מלמדת עד כמה זקוקים הישראלים עצמם להקלה בתשלומי החובות שתפחו לבנקים.
אלא שמנגד עומדת האינפלציה – שעודכנה באומדן כלפי מעלה – ולמרות הירידה במדד לחודש אוגוסט, ההתייקרויות עדיין כאן. הנגיד חושש שאם יוריד את הריבית, הציבור יסתער על אשראי מוזל – ועליות המחירים, הקיימות ממילא, יהפכו למדורה בלתי נשלטת שתפגע בציבור כולו.
חלק מרכזי בביקורת על ירון נובע מכך שעמיתו האמריקני, ג'רום פאוול, ביצע לאחרונה הפחתה בריבית הבנק הפדרלי, במהלך שאמור היה לסלול את הדרך גם לנו. אלא שישראל מתמודדת עם שתי בעיות יסוד שאינן קיימות (לפחות באותם מימדים) בארה"ב: מלחמה שמייצרת מצוקת כוח אדם בעורף האזרחי – ומובילה להתייקרות חדה במוצרים ושירותים שבמחסור – לצד חולשה מתמשכת של משרד האוצר, העסוק בניהול החוב ואינו מצליח לקדם ביעילות רפורמות להורדת המחירים בשוק.
אחרי חוק הסדרים רזה למדי ב-2025, שכלל יותר גזירות על העובדים מאשר שינויים מבניים במשק, התקציב ל-2026 מצוי כרגע בהקפאה: באופן חריג, משרד האוצר טרם הניח אפילו טיוטה ראשונה על שולחן הכנסת – ורבים סבורים שעם סיום המלחמה, ככל שתצלח היוזמה של הנשיא טראמפ, הקואליציה תתפרק ולא יושג הרוב הדרוש לאישורו במליאה.
לכך צריך להוסיף את חולשת הפקידות המקצועית: סמוטריץ' כשל עד כה במינויו של ראש אגף התקציבים, התפקיד החשוב ביותר במשרד, בעוד שהממונה הקודם כבר פרש, כך שאין מי שיוביל את הליך החקיקה. המנכ"ל אילן רום, שהחליף את שלומי הייזלר המנוסה, טרי עדיין מכדי למלא את מקומו.
גם הזינוק החוזר ונשנה בהוצאות הביטחון ובגירעון, מלמד כי המסגרות שאישרה הממשלה לאו דווקא רלוונטיות. לכן, גם במקרה שהבחירות לא יוקדמו, קשה לראות את שר האוצר מעביר תקציב עד סוף השנה – מצב שבוודאי לא ישפר את הוודאות במשק או את דירוגי האשראי המדשדשים של ישראל. במציאות כזו, הנגיד סבור בצדק שהסיכון להתפרצות של האינפלציה לא חלף, ומעדיף להמתין, כשאת המחיר משלמים מידי חודש מיליוני ישראלים עם חוב.
לא יהיה הגון להגיד שכל זה לא מעניין את סמוטריץ', אלא שנזקי המלחמה למשק בטח לא נמצאים בראש סולם העדיפויות שלו. לזכותו של שר האוצר ייאמר שהוא אינו מסתיר את חזונו – כיבוש מתמשך של עזה, עידוד הגירה מהרצועה והקמת התנחלויות חדשות בשטחה – ומהתפיסה הלאומית-האמונית הזו, נגזרות מאליה גם ההשלכות הכלכליות.
סמוטריץ' יפעל להפחית עלויות היכן שניתן, אך זאת רק בכפוף לתפיסתו המדינית, שאינה מתיישבת עד כה עם מסגרות תקציב כלשהן. רק השבוע הוביל משרדו פריצה של עוד 30 מיליארד שקלים בתקרת ההוצאות לשנה הנוכחית – אירוע חסר תקדים שמרוקן למעשה מתוכן את המשמעות של הגבלות תקציביות. פנקס של צ'קים פתוחים, ללא תאריך תפוגה, ועוד מצד לקוח בחובות, הוא תמיד התרחיש הכי מטריד מבחינתו של מנהל הבנק.
אבל מה לגבי מחירי הדירות? האם הם לא מאותתים ששוק הנדל"ן דווקא נבלם, ואפשר כבר להתיר מעט את רסן הריבית? חמישה מדדים רצופים של הוזלה (גם אם קלה) בדיור, הם באמת אירוע בלתי שגרתי שלא זכור מאז תקופת כחלון – ובכל זאת, יש לבחון את הסיבות לתופעה: האם הממשלה הצליחה להאיץ מאוד הבנייה, וכך להגדיל את ההיצע, או שדווקא הביקוש האט זמנית?
בבנק ישראל חוששים שרק השילוב החריג בין הריבית הגבוהה, המלחמה השוחקת וההגירה השלילית מישראל (המאטה ממשית את קצב הגידול של האוכלוסייה!) – הוא שהוביל לירידות המחירים, והן יסתיימו מיד כשאחד מתנאי הבסיס ישתנה. לכן, באופן אבסורדי, ככל שישתפר כאן המצב הכלכלי, ההתייקרות בענף הנדל"ן עלולה להרים את ראשה, וגם את המצב הזה מבקש הנגיד למנוע.
ההחלטה של פרופ' ירון עברה בשקט יחסי בזירה הציבורית, בעיקר כי על כותרות הערב התחרה בו צמד מעניין יותר: נשיא ארה"ב טראמפ וראש הממשלה נתניהו, שהציגו במקביל את התכנית לסיום המלחמה בעזה (ועליה הנגיד, אגב, בירך מראש). דיווחי הריבית, שאינה משתנה כבר 14 פעמים ברצף, נדחקו הפעם לתחתית הליינאפ (אם בכלל) של מהדורות החדשות, וכך נחסכו מאיתנו ההשתלחויות הרגילות של השרים בבנק ישראל.
עוד ב-
כל זה לא אומר שהקונפליקט מאחורינו: הרי אחרי החגים תיפגש כאן אותה ממשלה, בלי תקציב או רפורמות, עם אותו בנק מרכזי שיחשוש מהורדת ריבית כל עוד כהונתה נמשכת. הפיצוץ הבא בין שתי הלשכות ברח' קפלן בירושלים, נראה כמו שאלה של זמן.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.הנגיד דואג אך ורק לרווחיות הבנקיםמישהו 10/2025/02הגב לתגובה זו0 1הנגיד הוא עוד פקיד שממומן על ידי משלמי המיסים, אבל עובד נגדם. משרת את הטיקונים והבנקים. שר האוצר לא מבין כלום בכלכלה. ככה זה בישראל.סגור
