רוב הניסיונות להילחם ביוקר המחייה בשנים האחרונות החלו בהבטחות גדולות והסתיימו במפח נפש גדול. רפורמות הייבוא, כולל הכוכבת החדשה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", נשארו הרחק מכיסן של הצרכן. גם הייבוא לישראל של רשת המזון הצרפתית קרפור התגלתה במהרה ככזו שאולי הכניסה לחיינו מותגים נוספים תוצרת אירופה, רק במחירים גבוהים תוצרת ישראל.

אבל לאורך העשור האחרון היה בכל זאת רגע אחד שבו נדמה היה שצעד ממשלתי נושא פירות והוזלות: שיימינג. בשנת 2018 רפורמה של השר אלי כהן חייבה להציג על המדף, לצד שורה של מוצרי טואלטיקה, את הפערים האדירים במחיריהם בין הארץ לעולם. חודשים לאחר מכן במשרד הכלכלה כבר התגאו שהם הוזלו בממוצע בעשרה אחוזים. אבל השמחה הייתה מוקדמת: במקום לקחת את סיפור ההצלחה הזה בפול גז קדימה, היבואניות והרשתות החלו לתקוע מקלות בגלגלי הרפורמה, שלבסוף מוסמסה.

לפי גורם במשרד הכלכלה: "בטווח הארוך, להשוות את המחיר בארץ לזה שבחו"ל התברר כלא אפקטיבי. המטרה הייתה לגרום לצרכן להרגיש פראייר, אבל מה הוא יעשה עם זה? יטוס לאירופה לקנות משחת שיניים, או יזמין ויחכה חודש בכל פעם שנגמר לו? הרשתות הבינו שהצרכן אולי יתבאס אבל יקנה למרות הכל, אז השאירו את המחירים גבוהים". ככה בחלוף שלוש שנים המהלך שעבר בהוראת שעה פג ואף אחד לא טרח לחדשו.

אבל גם אם מדובר בעוד סיפור שנגמר בכישלון, אפשר ללמוד ממנו משהו: שיימינג יכול לעבוד, אם תהיה לצרכן ברירה, אלטרנטיבה זולה יותר או לפחות עושקת פחות. ובשביל זה לא צריך להרחיק עד מעבר לים, מספיק לקרוא את הדו"חות הכספיים של חברות ורשתות המזון שמתפרסמות בימים אלו. זה קורה בעיצומו של עוד גל עליות מחירים, שכמעט כל ענקיות המזון שותפות לו. אלא שמנתוני הרווחיות שלהן ניתן ללמוד למי באמת אין ברירה ומי סתם רוכבות על הגל.

כך למשל חברת טמפו הודיעה רק לפני כשבועיים שהיא מייקרת את כל המשקאות הקלים, מפפסי ועד נביעות, בנוסף למשקאות האלכוהוליים שלה שכבר התייקרו. העיתוי לא מקרי, זה קרה אחרי שהמתחרות שלה על המדף, מקוקה קולה הגדולה ועד שחקנית קטנה כמו פרימור, בישרו על העלאות מחירים דומות, אז למה שלא תצטרף לחגיגה? השבוע נחשף עד כמה עליזה החגיגה שלהם: עוד לפני שנכנסה ההתייקרות התורנית לתוקף, טמפו רשמה ברבעון האחרון זינוק של 88 אחוז ברווחים, במסגרתו גם הרווחים על המשקאות הקלים גדלו. במילים אחרות להעלאת המחירים פשוט אין הצדקה.

גם חברת דיפלומט, שרק החודש מחיר שלל מותגי השוקולד והקפה שהיא מייבאת לישראל זינק, הרוויחה בגדול עוד לפני שזה קרה: כמעט פי שלושה מבאותה התקופה בשנה שעברה. לעומתן שטראוס, למרות שהכריזה על שתי העלאות מחירים מתחילת השנה, חוותה צניחה ברווחים של מעל ל50 אחוז, בין היתר בגלל התייקרות חומרי הגלם. אמנם היו גם החלטות עסקיות רעות בדרך, שעלו לה עשרות מיליוני שקלים, ונותרו לה למרות זאת רווחים של עשרות מיליונים בשלושה חודשים, אבל בשורה התחתונה אפשר להבין מדוע התעורר בשטראוס הצורך למלא את הקופה.

לצערנו נאלץ להסתפק רק בכמה דוגמאות. כי את הדו"חות האלו מחוייבות לפרסם רק חברות ציבוריות, לכן רוב המונופולים נותרים פרטיים וחסויים. לפני שנים סיפר לי בגילוי לב מנכ"ל אחת החברות שהפכו ציבוריות: "בדיעבד לא הייתי עושה את זה. זה היה מהלך נכון ברמה העסקית, אבל לא צפיתי את גודל הסערה הציבורית שזה יגרום. אם משקללים את הנזק הזה, ספק אם זה משתלם".

אלא שממש כמו בסיפור השיימינג מעבר לים, אנחנו אולי מתעצבנים מול הזינוק האדיר ברווחים, אבל במבחן התוצאה? אין לנו מה לעשות עם זה. כי גם אם נוכחנו בחזירות של חברות בודדות, ספק אם זה מקרה יוצא דופן מול המתחרות שבוחרות להסתיר את תמונת המצב אצלן.

אבל זה לא חייב להימשך ככה. כבר שנים עולות על שולחן הכנסת יוזמות לחייב את המונופולים כולם לשקף את נתוני הרווחיות שלהם. לתת רק דין וחשבון לא רק למשקיעים ובעלי המניות, אלא לציבור הלקוחות. גם בממשלה הנוכחית הבטיחו לנו שר הכלכלה ניר ברקת ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן שבמשמרת שלהם זה יקרה. אבל הם נשארו בשלב הדיבורים והדבר היחיד שעשו מאז היה להצביע נגד הצעת חוק פרטית של ח"כ ולדימיר בליאק מהאופוזיציה, שניסה לקדם את הנושא בהיעדרם. האם זה קרה בגלל פוליטיקה קטנה או לחצים גדולים שהופעלו? ניסיתי לשאול בזמנו, לא קיבלתי תשובה.

אם נחבר את היוזמה החשובה הזאת לניסיון העבר במשרד הכלכלה, נוכל לקבל מתכון מנצח: אנחנו במקום שנזעם על מעלי המחירים ללא אבחנה ונרגיש שאין ברירה אלא לקנות ביוקר, נוכל לבחור להכניס לעגלה את אלו שלפחות לא גוזרים עלינו קופון שרק הולך וגדל. והם, היצרנים והיבואנים הגדולים, כבר לא יוכלו להסתתר מאחורי תירוצים. כדי שזה יקרה צריך רק שמקבלי ההחלטות שלנו יגלו מספיק נחישות ואומץ. 

בינתיים, גם אם אי אפשר ללמוד מהמספרים מה לקנות, אפשר לפחות ללמוד מהם איפה לקנות. הקמעונאים הגדולים ציבוריים כולם, אחרי שיסיימו לפרסם בימים הקרובים את דו"חותיהם יהיה קל להשוות ביניהם. כבר מהסתובבות ביותר מסופר אחד אפשר לזהות פערי מחירים, שיכולים להגיע לעשרות אחוזים בחשבון הקניות.

עוד ב-

כמעט שלוש שנים לא הייתה התייקרות חדה כזאת במדד: ואלו האשמים בה | עמית תומר

לכתבה המלאה

אבל הנתונים הכספיים שלהם מספקים הצצה גם למאחורי הקלעים: עד כה התבשרנו ששופרסל רשמה זינוק של 77 אחוז ברווחים אך במקביל ספגה ירידה במכירות, לעומת יוחננוף שאמנם צמצה מעט את שורת הרווח אבל הצרכנים קנו אצלה יותר מבשנה שעברה. שקיפות יכולה לשנות את הרגלי הצריכה, עכשיו רק צריך לדאוג שתגיע לכל שרשרת המזון.