עסקי ספורט
דני אבדיה לקראת הזדמנות חייו: "להיות יהודי שם זה משהו מיוחד"
כוכב האולסטאר הישראלי התראיין לקראת משחק שיכול להיות עבורו רגע משמעותי מאוד ואף היסטורי. אך אם הוא יפסיד יאלץ לוותר על החלום הגדול
דני אבדיה והקבוצה פורטלנד טרייל בלייזרס יתארחו הלילה אצל פיניקס סאנס למפגש שיקבע מי תעלה לפלייאוף ה-NBA מהמקום השביעי במערב. עבור אבדיה מדובר בהזדמנות של ממש להופיע לראשונה בקריירה בפלייאוף, אך אם יפסיד, הוא והבלייזרס יארחו לקרב על הכרטיס האחרון את המנצחת בין לוס אנג'לס קליפרס לגולדן סטייט ווריורס בלילה שבין שישי לשבת הקרוב.
לקראת המשחק, אבדיה חבר לשחקני פורטלנד, טומאני קמארה ודונובן קלינגן לראיון משולש בפודקאסט "The Old Man & the Three". במהלך הריאיון הוא סיפר על תחילת הדרך במכבי תל אביב, על תהליך הדראפט, וכן על המעבר לפורטלנד והקשיים שהוצפו בימיו הראשונים בקבוצתו הנוכחית.
"בגיל 14 הגעתי למכבי והכול נהיה רציני יותר", סיפר בפתח הריאיון. "זה המועדון הכי גדול בארץ, ראו בי פוטנציאל ודחפו אותי קדימה, גם אם זה אומר לשחק מול שחקנים מבוגרים ממני". הוא הוסיף כי זה היה מאתגר עבורו: "זה היה אתגר מנטלי לא פשוט. אתה מתמודד עם קשיחות יומיומית ולומד לשרוד".
בהמשך הריאיון, הוא הזכיר את הקשר הקרוב שהיה לו עם אמארה סטודמאייר, וזאת למרות פער גילאים ביניהם של 18 שנים: "היינו ממש קרובים, בילינו הרבה יחד, הראיתי לו את ישראל והוא פתח לי צוהר לעולם ה-NBA".
אבדיה סיפר על כל המשברים שחווה בדרך ועל הקושי להרים את עצמו כל פעם מחדש. "שנאתי להתאמן, תהיתי כל הזמן אם זה בכלל שווה את זה", תיאר. הוא סיפר מתי חל השינוי הגדול: "כשהליגה נעצרה בקורונה נכנסתי למוד אחר - חדר כושר בלבד, בלי כדור, רק להתחזק. היו גם רגעים שתהיתי אם זה שווה את כל הקושי, אבל זה חלק מהתהליך שעיצב אותי".
בהמשך הוא התייחס לליל הדראפט, שם הוא נבחר במקום התשיעי על ידי וושינגטון וויזארדס: "לא שיחקתי במכללות ולא היה עליי הרבה מידע, וגם הייתי קצת בין עמדות". לדבריו, "רוב התחזיות שלחו אותי לשיקגו בולס בבחירה הרביעית, ואז הם בחרו בפטריק וויליאמס וזה טרף את הקלפים. כבר חשבתי על ניו יורק ניקס - להיות יהודי שם זה משהו מיוחד - אבל הם הלכו על אובי טופין במקום השמיני". לבסוף הוא מספר: "הגעתי לוושינגטון במקום התשיעי, ואולי זה גם היה לטובה, פחות הסחות דעת מסביב".
הכוכב הישראלי תיאר את השינוי שחווה תוך כדי העונה שלו בפורטלנד: "זה תפס אותי לא מוכן. בניתי לעצמי חיים טובים בוושינגטון, וברגע אחד הכול השתנה". לדבריו, "המעבר למערב הרגיש כמו שוק, ובהתחלה גם על הפרקט הרגשתי כמו צל של עצמי".
עוד ב-
הוא מספר כי שיחה עם המאמן צ'ונסי בילאפס היא זו שסימנה את התפנית: "ניסיתי להבין מה מצפים ממני, וברגע שהתמקדתי בדברים הנכונים - להוריד ריבאונד ולצאת להתקפות מתפרצות - הכול התחיל להתחבר", סיפר בגאווה. "הביטחון חזר, והתחלתי להרגיש הרבה יותר בנוח גם בקבוצה וגם בעיר", סיכם.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



