גם גרעיני דלעת וגם זרעי צ’יה נחשבים מזונות־על אמיתיים, וכל אחד מהם מביא איתו יתרונות תזונתיים ייחודיים. שירלי מלכה, דיאטנית קלינית באסותא רמת החייל, על מי מהם עדיף.

ההבדל ביניהם נוגע בעיקר לסוג החומרים המזינים ולמטרות הבריאותיות של הצרכן.
גרעיני דלעת מצטיינים בתכולת חלבון גבוהה, אבץ, מגנזיום וברזל – כולם חיוניים לייצור אנרגיה, לתפקוד מערכת השרירים ולחיזוק מערכת החיסון. בנוסף, הם עשירים בשומנים בלתי רוויים וברמות נאות של אומגה 3 מן הצומח, שעשויים לסייע באיזון רמות טריליצידים ולהפחית דלקת. בזכות תכולת הטריפטופן והמינרלים, הם עשויים אף לתמוך בשינה טובה וברגיעה.

מבחינה קולינרית, גרעיני דלעת מוסיפים פריכות נעימה למנות, מתאימים לסלטים, יוגורטים או מאפים, ואפשר להכין מהם חמאה עשירה וטעימה. לצד פלא הבריאות חשוב לזכור שמדובר במזון עתיר קלוריות, ולכן מומלץ לשלב אותם במידה — כף או שתיים ביום.

זרעי צ’יה, לעומתם, מתבלטים בתכולת הסיבים הגבוהה במיוחד ובכמות נאה של סידן, מגנזיום וחומצות שומן מסוג אומגה 3 (ALA). הם תומכים בבריאות מערכת העיכול, מווסתים את תחושת השובע ותורמים לאיזון רמות הסוכר בדם. בזכות הסיבים המסיסים, הם גם מצוינים לשימוש כשכבת פודינג טבעית או כתחליף ביצה טבעוני באפייה.

אם נדבר על טרנד “מי זרעי צ’יה” אמנם צבר פופולריות ברשתות, אך חשוב לזכור שאין חובה לשתות אותם כדי ליהנות מהיתרונות שלהם. שתייה כזו יכולה לסייע בהידרציה ובשובע, אך במינון מופרז עלולה לגרום לנפיחות או לאי נוחות במערכת העיכול.

אז מה לבחור? אין תשובה אחת נכונה. 

מי שמחפש חיזוק חלבון, מינרלים ותחושת שובע יעדיף את גרעיני הדלעת; מי שזקוק לתמיכה בעיכול, בסידן ובאומגה 3, יעדיף את זרעי הצ’יה.

הבחירה הטובה ביותר היא לשלב ביניהם – ובכלל, לגוון את מקורות הזרעים, האגוזים והקטניות בתפריט היומי ובמינון לצד חלבון איכותי. 

עוד ב-

רוצים להפחית סיכוי לתמותה ולמחלות? זה מה שאתם צריכים לאכול

לכתבה המלאה