לאורך השנים נודעו המדינות הנורדיות בעיקר בזכות אורח החיים הנעים והרגוע בהן, ומאמצי השלום שלהן - תוך שהן נמנעות מסכסוכים מדיניים וצבאיים. המצב משתנה באופן דרמטי ובאירופה ישנן ארבע מדינות מרכזיות שהחליטו לשלב כוחות - שוודיה, נורווגיה, דנמרק ופינלנד. 

ארבע המדינות, שנמצאות בחזית התמיכה הצבאית באוקראינה ביחס לגודל אוכלוסייתן, מבוהלות מפוטין וחוששות כי הוא מתכנן להמשיך ולפגוע במדינות נוספות ביבשת בעתיד. הן יודעות שכל אחת לבדה תתקשה להתמודד צבאית מול רוסיה, אך יחדיו הן מהוות כוח משמעותי.

צריך להבין - מבחינת גודל כלכלתן המשותפת דומה בגודלה לזו של מקסיקו, ומבחינת יכולות צבאיות כל אחת מהן מובילה בתחומה; לשוודיה תעשייה ביטחונית מתקדמת המייצרת צוללות, טנקים ומטוסי קרב על-קוליים, נורווגיה מחזיקה ביכולות מעקב ולוחמה ימיות מתקדמות באזור הארקטי (אשר כולל חלקים מקנדה, גרינלנד ורוסיה).

פינלנד מציגה אחד מהצבאות הגדולים וכוחות הארטילריה המרשימים ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה, בהיקף של כ-900 אלף חיילים, עם יכולת לגייס בתוך שבועות מאות אלפים לשירות פעיל, ודנמרק מובילה בתחום הכוחות המיוחדים, עם ניסיון עשיר בפעילות באזורי הלחימה המסוכנים ביותר באפגניסטן ובעיראק. אגב - בשום מקום בצפון אירופה לא מורגשת החרדה יותר מאשר בקופנגהן, הנמצאת בחזית העימות עם טראמפ על רקע כוונתו לספח את גרינלד - טריטוריה דנית עצומה.

סיבה נוספת לחששותיהן של הנורדיות זו אי הוודאות לגביי מחויבותו של הנשיא טראמפ להגנה על בעלות בריתו באירופה. טראמפ מבלבל אותן במסרים סותרים; מצד אחד, הוא לא היסס בחודשים האחרונים להגיד שהוא לא יהיה מחויב בכל תנאי לסעיף 5 של נאט"ו (הקובע הגנה הדדית על חברות שמותקפות) ומנגד הוא מנסה לשדר שהוא אכן מחויב לביטחון היבשת.

עוד ב-

100 מיליארד דולר על הפרק: הכל על עסקת הענק בין ארה"ב לסעודיה

לכתבה המלאה

המדינות הנורדיות כבר הספיקו לאחד את חילות האוויר שלהן והקימו מפקדה אווירית נורדית משותפת ב-2023. בשנה שעברה הן הציגו חזון להגנה משותפת עד 2030 במסגרת שיתוף הפעולה ההגנתי הנורדי שזכה לשם Nordefco. ובפועל המדינות הללו, אשר חברות בנאט"ו, כבר מפעילות מעין ברית ביטחונית חדשה ונועזת בצפון אירופה, אשר משמשת כ"תוכנית ב'" במידה ונאט"ו לא תדע לתפקד כראוי עם טראמפ ופוטין, זאת כפי שעולה בדיווח של וול סטריט ג'ורנל.