רכילות עסקית

גייסו 5 מיליארד דולר: הסטארט-אפים הישראליים מתפוצצים

דו"ח משותף של משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה חושף כי למעלה מ-300 חברות הזנק ישראליות בתחום האנרגיה גייסו עד כה כ-5 מיליארד דולר
מערכת ice | 
הייטק בישראל-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרסמו היום (שני) דו"ח מקיף בנושא חדשנות באנרגיה בישראל. הדו"ח מתפרסם בעקבות החלטת המועצה למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) להכריז על תחום האנרגיה כתחום בעדיפות לאומית למשך חמש השנים הבאות.
אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה והתייעלות אנרגטית הם תחומים קריטיים למשק הישראלי, המהווים חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם משבר האקלים ומהבטחת אספקת האנרגיה בשגרה ובחירום. בעת הנוכחית, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בזמן מלחמה, גובר הצורך בהפחתת התלות במקורות חיצוניים לצורך השגת משאבים חיוניים, בהבטחת רציפות אספקת האנרגיה ובחיזוק הכלכלה המקומית.
הדו"ח מדגיש את הפוטנציאל הטמון בתעשיית חברות ההזנק ובמחקר האקדמי בישראל, ומציג את האתגרים העומדים בפני המשק האנרגטי. קידום ופיתוח חדשנות להתמודדות עם אתגרים אלה מהווים הזדמנות לא רק למתן מענה לצורכי המשק המקומי, אלא גם למיצוב ישראל כמעצמה עולמית בתחום.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אמר: "ישראל בשורה הראשונה גם בעולמות המחקר, אך על מנת לשמור על מעמדנו ולהרחיב את השפעתנו, עלינו להגדיל את היקף המחקר ואת ההשקעות בתחום. הקמת מרכזי מחקר ייעודיים באוניברסיטאות שלנו היא צעד חשוב ובכיוון הנכון, שיחד עם צעדים נוספים תקדם את היעדים האסטרטגיים של משק האנרגיה הישראלי. ההשקעה בתחום האנרגיה היא הזדמנות כלכלית משמעותית לישראל. פיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשניות בתחום זה יכול להוות מנוע צמיחה חשוב למשק, ליצור מקומות עבודה איכותיים ולחזק את מעמדנו כמובילים עולמיים בחדשנות טכנולוגית".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל אמרה: ״תחום האנרגיה צפוי לעמוד בחזית החדשנות העולמית בשנים הקרובות, הן כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים והן בהיבט של ביטחון אספקת האנרגיה. התחום טומן בחובו פוטנציאל אדיר לפיתוח ולצמיחה כלכלית. ישראל, חרף גודלה, ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח פתרונות לאתגרים גלובליים, וחברות הטכנולוגיה הישראליות מציגות יכולות יוצאות דופן תוך ניצול הידע והמומחיות המצויים באקוסיסטם המקומי".
"משרד החדשנות מקדם מחקר יישומי באמצעות קרן המחקרים הלאומית ומפתח שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי האנרגיה, המחזקים את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית. הדו״ח שפרסמנו יסייע בזיהוי היתרונות היחסיים  ובהסרת חסמים, במטרה לחזק את החוסן האזרחי ולבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום". הוסיפה גמליאל.
צמיחת חברות ההזנק:
310 סטרטאפים פעילים כיום בתחום Energy Tech בישראל (כ-4.3% מכלל הסטרטאפים בישראל, לעומת ממוצע עולמי של 2.1%) - 88 מתוכם הוקמו בשלוש השנים האחרונות. בישראל יש כיום ריכוז גבוה של חברות קטנות, צעירות ובשלבי גיוס ראשונים (כ-86% מעסיקות פחות מ-50 עובדים, וכ-57% בשלבי מימון מוקדמים) - בריכוז גבוה יותר מהעולם, בדומה למאפייני ההייטק הישראלי בכללותו.
עד היום גייסו סטרטאפים בתחום האנרגיה כ-4.9 מיליארד דולר, כאשר מעל מחצית מהסכום הושקע בתחום כלי הרכב החשמליים והתייעלות האנרגיה. בנוסף ישראל מדורגת במקום ה-8 בארגון ה-OECD בסך השקעות פרטיות בסטרטאפים בתחום זה. בהשוואה לגודל האוכלוסייה, ישראל נמצאת במקום ה-4, עם פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD.
אקדמיה והון אנושי:
המחקר המדעי בישראל בתחום האנרגיה מתאפיין באיכות גבוהה של המחקרים ברמה העולמית, בפרט בתחומים כמו סוללות, ייצור ושימוש במימן ואמוניה בתאי דלק ואגירת אנרגיה. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה קידם מחקר יישומי בתחום האנרגיה בשנים האחרונות במסגרת קרן המחקרים הלאומית ובמסגרת שיתופי פעולה מדעיים בינלאומיים. כ-170 פרסומים מדעיים בתחומים הנוגעים לאנרגיה התפרסמו בישראל מדי שנה בחמש השנים האחרונות, וניכרת מגמת עלייה בקצב מהיר יותר מאשר בשאר העולם.
קיימים מרכזי מחקר ייעודיים לתחומי האנרגיה במרבית האוניברסיטאות. משרד האנרגיה והתשתיות תמך בהקמת שני מכוני מחקר בתחום – המכון הלאומי לאגירה אלקטרוכימית בבר אילן וכן מכון ההיתוך בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), שעוסק בתחומים של היתוך גרעיני באנרגיה. בנוסף, משרד האנרגיה והתשתיות תומך כל שנה במחקרים יישומיים בתחום האנרגיה במסגרת תקצוב מכוני המחקר הייעודים והן במסגרת תמיכה ישירה במחקרים אקדמאיים בעלי עניין לאומי באמצעות מנגנונים של קולות קוראים.
ההמלצות המרכזיות:
1. הגברת השקעות בטכנולוגיות מתקדמות: ישראל ידועה בחדשנותה הטכנולוגית, ובפרט בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולארית, מימן ואגירת אנרגיה. יש לתת כלים נוספים לסיוע למעבר לייצור תעשייתי, לעודד השקעות בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה, אגירת אנרגיה ופתרונות חדשניים להפחתת פליטות, ולשלב מנגנוני סיוע לגיוס משקיעים ושימוש בתמריצים פיסקליים וכלכליים לצורך המשך צמיחה. כמו כן, קידום שיתופי פעולה עם חברות סטרטאפ ואקדמיה יכול להוביל לפיתוחים פורצי דרך.
2. חיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים: הרחבת פעילות מו"פ בינלאומית במסגרת התוכניות הבינלאומיות הקיימות וחיזוק שיתופי הפעולה עם מדינות נוספות. שיתופי פעולה בתחומי הייצוא והמחקר של אנרגיה, ואימוץ פתרונות טכנולוגיים ורעיונות מחקריים חדשניים למשק האנרגיה הלאומי, עשויים לתרום לחיזוק הכלכלה המקומית, לחיזוק משק האנרגיה המקומי ולחיזוק יחסי החוץ עם מדינות רבות.
3. קידום מחקר יישומי בתחום: תמיכה במחקרים תומכי מדיניות, אשר עשויים לקדם פיתוח מוצרים ותהליכים שייתנו מענה ליעדי המשק הלאומיים. בתוך כך, בחינת הקמת מכוני מחקר בתחום.
4. רגולציה ומדיניות: שיפור היעילות והבהירות ברגולציה והקטנת הבירוקרטיה של כלל הגופים לתמיכה בצמיחת התחום.
5. קידום מדיניות כלכלית ורגולטורית המתמחרת עלויות חיצוניות ומעודדת חדשנות בתחום האנרגיה: כולל מס פחמן, יעדי התייעלות באנרגיה ותמריצים ממשלתיים. כל אלו עשויים להגביר את הכדאיות בהשקעה בפתרונות טכנולוגיים חדשניים ולקדם את המשק לעבר עתיד בר-קיימא.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה