דו"ח היציבות הפיננסית שעורך בנק ישראל למחצית השניה של השנה, בחן את היציבות הכלכלית בחודשים הראשונים של המלחמה מגלה את מה שכולם כבר מבינים - הישראליות חזקה הרבה יותר מהממשלה שלה או כפי שנהוג לקרוא לזה "סיכוני המקרו".

בבנק ישראל אומרים כי פתיחת המלחמה באופן מפתיע ב-7 באוקטובר הייתה התממשות תרחיש קיצון (כן, לא רק צבאי אלא גם כלכלי) ובאופן מדהים למדיי, תרחיש הקיצון הזה לא השפיע על היציבות הכלכלית של משקי הבית כשהסיכון גבר בכל הנוגע לתרחישי המקרו, כלומר כאלה שנמצאים בעיקר באחריות הממשלה וכוללים את תקציב המדינה על הגירעון שלו, הקצאת המשאבים וכן הלאה.

"השפעת המלחמה באה לידי ביטוי בכל ערוצי החשיפה המרכזיים לסיכון. אולם, לאור צעדי המדיניות שמיתנו את העברת הזעזועים, רמת הסיכון עלתה רק בערוץ המקרו-כלכלי, כפי שמשתקף בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה" כותבים בבנק ישראל.

"למרות עלייה בקשיים של משקי הבית בהחזרי חוב על רקע תהליך ההידוק המוניטרי שנמשך מתחילת השנה ושחיקה ריאלית של מקורות עצמיים, היקף האשראי שבסיכון של משקי הבית עודנו נמוך. זאת, גם בהינתן הפגיעה בהכנסות של חלק מסוים ממשקי הבית כתוצאה מהמלחמה שעלולה להגדיל את הקושי שלהם בשירות החוב".

כשבבנק ישראל מפלחים את הענפים הכלכליים בישראל הם מגלים כי "השלכות המלחמה על הפעילות של  חברות הבינוי העלו את סיכון האשראי מענף זה, וזאת בנוסף לעלייה בהוצאות המימון שהשפיעו לשלילה על מצבן הפיננסי של החברות עוד טרם המלחמה, כפי שהצביע גם דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה".

עוד ב-

הפועלים: בנק ישראל יעדיף יציבות ולכן יותיר את הריבית ללא שינוי

לכתבה המלאה

באשר לחברות הפיננסים, קרי המערכת הבנקאית, חברות הביטוח, כרטיסי האשראי וכן הלאה כותבים בבנק ישראל כי "כריות הביטחון שנצברו ערב המלחמה על ידי המוסדות הפיננסיים וצעדי מדיניות שננקטו במטרה לסייע למשקי בית ולעסקים להתמודד עם השלכות המלחמה, ממשיכים למתן את השפעת הזעזועים על המערכת הפיננסית ושומרים על יציבותה. (אבל, נ"כ) ככל שמשך המלחמה, היקפה והשלכותיה השליליות על הכלכלה יתעצמו, למערכת הפיננסית צפויים אתגרים נוספים" כותבים בבנק ישראל.