על רקע השינויים הנדרשים בתקציב 2023 בעקבות המלחמה בעזה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והנהלת המשרד מנהלים דיונים קדחתניים במטרה להביא לשולחן הממשלה כבר ביום ראשון את מלוא הפרטים לאישור. למרבה ההפתעה, רבים מהכספים הקואליציוניים שיו"ר הציונות הדתית מבקש להעביר נותרו בעינם גם בתקציב המתוקן. 

שר האוצר שואף להכניס לתקציב עוד מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי, 100 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות, 40 מיליון שקל לתקצוב רשויות ביהודה ושומרון וכן 50 מיליון שקל ל"זהות יהודית". שר האוצר ייפגש עם נציגי סיעת המחנה הממלכתי, שמתנגדים בתוקף להעברות התקציביות, עם זאת הלחץ לאישור השינויים בתקציב גדול והשאיפה לסיים עם תקציב 2023 בהקדם על מנת לעבור לתקציב 2024.

על פי מסמך שהופץ מטעם משרד האוצר, בכוונתו לממן את ההוצאות האזרחיות של המלחמה ב-13.4 מיליארד שקל עד סוף 2023, רובם יגיעו מהגדלת התקציב, שפירושו של דבר העמקת החוב של המדינה. במסמך התגאה סמוטריץ' בכך שהורה על קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים, אלא שלא מדובר בהיקף נמוך יותר. פקידי האוצר טענו שאפשר להסיט 7.9 מיליארד מהכספים הקואליציוניים שהוקצו ל-2023-2024 וטרם נוצלו.
 

עדכון למעסיקים - שיפוי השכר למפונים יוארך עד לסוף השנה.

במטרה למנוע הוצאה לחל"ת או פיטורים של אנשים שפונו מביתם, בכוונת משרד האוצר להאריך עד סוף השנה את החזר השכר לאנשים שפונו על פי החלטות הממשלה, >> pic.twitter.com/Rg5cEb7SfB

— משרד האוצר (@Israel_MOF) November 23, 2023

סמוטריץ' סרב להתייחס לכספים הקואליציוניים שסומנו עבור 2024, והתמקד ב-2.5 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים שעדיין לא מומשו עבור 2023. סמוטריץ' הסכים לקצץ מכספים אלו 1.6 מיליארד שקל, אך טרם פירט מה יהיו הסעיפים הללו. בשבועות האחרונים גברו הקולות שקראו לממשלה ובמיוחד לרה"מ בנימין נתניהו לצמצם ככל האפשר את היקף הכספים הקואליציוניים. בהמשך, הצטרף לקריאות אלו גם בנק ישראל. 
 

בזמן שתשומת הלב הציבורית תתמקד בשחרור החטופים, הממשלה תתכנס לדיון תקציבי.
נכון לעכשיו בהצעה כלולים חלק גדול מהכספים הקואליציוניים. סמוטריץ׳ יוזם, נתניהו מגבה, באוצר מתנגדים https://t.co/Q2YcnUl63p

— קרן מרציאנו (@KerenMarc) November 23, 2023

בתוך כך, הכלכלן הראשי באוצר פרסם סקירה מעודכנת המורידה את תחזית הצמיחה למשק ב-2023 ל-2%. הסקירה כוללת כמה תרחישים ל-2024, כשתרחיש הבסיס שלהם הוא צמיחה של 1.6%. בתרחיש הפסימי של "התאוששות איטית" צפויה צמיחה של 0.2% בלבד בשנה הבאה. "להחלטות הממשלה והכנסת שישתקפו בעדכון הצפוי של התקציב לשנת 2024 ובכלל זה המצרפים הפיסקליים, אימוץ רפורמות מבניות והקצאה מחדש של מקורות, צפויה השפעה גבוהה על אמון המשקיעים".

עוד ב-

"התעייפנו ממך, דע את מקומך": הציטוטים מישיבת הממשלה הסוערת נחשפים

לכתבה המלאה

"תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק ובכללם התקציב", מסר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר​. "יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית. אמצעי חשוב להבטיח איזון זה הוא שינוי מתחייב בסדרי העדיפויות בתקציב, תוך הימנעות מהוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות".