בג"ץ דן בהרכב של שלושה שופטים בעתירה נגד הדחתו של יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין, על ידי השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם מהליכוד. לטענת העותרים: "הדחת יו"ר הדואר נעשתה בניגוד לעמדת כל הגורמים המקצועיים וכי מדובר בניסיון פסול של השרים להביא לפיטורים פוליטיים, זאת פרקטיקה שכל תכליתה מינוי מקורבים. בישלו ליו"ר תיק. השימוע וההתייעצות לא היו אמתים".

נציג פרקליטות המדינה בדיון טען כי: "השר טען כי רמת השירות בדואר ירודה ולכן הדיח את יו"ר הדואר. פרק הזמן בין כניסת השר לתפקיד ובין ההחלטה להדיח את היו"ר קצר מדי בשביל להצמיח תשתית עובדתית לטענה זו. החברה הציגה רווח גולמי. הייתה ירידה בהוצאות ועלייה בהכנסות ביחס לשנה הקודמת. יש עמידה בתנאי הרישיון וירידה בתלונות הציבור - ולכן לא הונחה תשתית עובדתית לשימוש בסמכות החריגה של הפיטורין. החוק עבר לפני 50 שנים, זאת פעם ראשונה שעושים שימוש בסמכות הפיטורין".

עו״ד המייצג את שר התקשורת שלמה קרעי גונן על נציגי הליכוד העותרים: ״המונח פיטורים פוליטיים לא נשמעו בטיעון היועמ״שית. מדובר בסיפור ענייני של שרים חרוצים שבאו לעבוד ויש להם השגות מקצועיות על תפקוד יו"ר הדואר. גורמי המקצוע היחידים בעניין הדואר הם עובדי משרד התקשורת ואלו העמידו לשר את התשתית העובדתית והראו לשר את הנזקים שגרם יו"ר הדואר המודח. לגורמי המקצוע באוצר וברשות החברות אין מושג בנושא הדואר והם כתבו דברים מביכים״.

עוד ב-

השוואה מקוממת? קרעי חוטף: "קווי דמיון לתקשורת ההונגרית"

לכתבה המלאה

יש לציין כי בימים האחרונים היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה בתשובתה לבג"ץ כי "לא עלה בידיהם להניח תשתית עובדתית שהולמת את הפעלת הסמכות החריגה".