השוק
אורית פרקש-הכהן יוצאת עם תוכנית מחקר שאפתנית שתעשה מהפכה
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן לקחה על עצמה שני פרויקטים אסטרטגיים: האחד להנגיש את תעשיית הייטק לכל ילד והשני היה להנגיש משאבים אמריקאיים לחוקרים ישראלים, וזה משמעותי למי שמבין את החשיבות האסטרטגית ביחסי ישראל-ארה"ב
אחד הדברים הכי קשים לפוליטיקאי הוא לעשות פעולות לטווחים ארוכים. קשה למדוד את ההצלחה שלהם עד לסוף הקדנציה ובתחום של החדשנות, המדע והטכנולוגיה הבעיה הזו קשה עוד יותר. פעולות שננקטות במשרד הזה, את הפירות שלהם קוצרים, אם בכלל, עוד הרבה שנים ומי בכלל זוכר מי הניע את התהליכים, מי יזם אותם, מי קשר את הקצוות וכן הלאה.
אורית פרקש-הכהן, שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה נמצאת סדר גודל של שנה בתפקיד הזה בממשלה שקשה מאוד היה להתנהל בה בעיקר בגלל המורכבות הקואליציונית שלה. אבל אולי דווקא בגלל שהמשרד שלה נמצא תחת הרדאר היא הצליחה ליזום שני מהלכים משמעותיים שכאמור, את הפירות שלהם נראה עוד כמה שנים.
אורית פרקש-הכהן, שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה נמצאת סדר גודל של שנה בתפקיד הזה בממשלה שקשה מאוד היה להתנהל בה בעיקר בגלל המורכבות הקואליציונית שלה. אבל אולי דווקא בגלל שהמשרד שלה נמצא תחת הרדאר היא הצליחה ליזום שני מהלכים משמעותיים שכאמור, את הפירות שלהם נראה עוד כמה שנים.
בשיחה עם פרקש-הכהן בחרנו להתמקד בשני הפרויקטים האלה, בלי יותר מידי פוליטיקה ובלי הצל הכבד של הבחירות שנמצא כמו פיל שבחדר. אנחנו מדברים על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון במעלה עם ארה"ב והפרויקט השני הוא הניסיון להביא את עולם ההייטק לחלחל למקומות שבהם הוא לא נמצא או לפחות לא נמצא כמו שהוא צריך להיות.
בואי נדבר על שיתוף הפעולה על האמריקאים. מה יש בו?
"ארה"ב היא מדינת יעד של ההייטק הישראלי המצב הזה ברור לכולנו היטב. עכשיו כשנכנסתי לתפקיד גיליתי ששיתופי הפעולה שלנו עם מכוני מחקר ותוכניות ממשלתיות בארה"ב הולכים ופוחתים וכאן אנחנו צריכים לשים לב טוב לחשיבות של היכולות האמריקאיות לשוק הישראלי. בארה"ב יש משאבים לא מבוטלים, ואני לא מדברת רק על כסף. יש שם מחשבי על, מכוני מחקר עם המון ידע, תוכניות ממשלתיות חשובות מאוד לעתיד של כולנו. וחלקם של החוקרים הישראלים בתהליך הזה הולך ופוחת ואנחנו צריכים להחליט: האם הידע והיכולות האמריקאיות חשובות לנו או לא. אני החלטתי שכן. ולא החלטתי את זה בחלל ריק אלא אחרי בדיקות משמעותיות של הענף".
היית צריכה לרתום את האמריקאים שבשנים האחרונות מאוד חשדניים לישראל.
"זה היה אחד הצעדים האסטרטגיים שלי שהבשיל בחודש האחרון. השיא של המהלך הזה היה שתי ישיבות עבודה משמעותיות בבית הלבן מול ג'ק סליבן היועץ לביטחון לאומי של הנשיא. זו הייתה עליית מדרגה בשת"פ הטכנולוגי. אחרי סדרת פגישות בארה"ב הצגתי תמונת מצב שאנחנו. גם האמריקאים וגם ישראל מחמיצים הזמנות גדולה.
"שוק ההייטק הישראלי מסיים שנה מצוינת. הוא משגשג בארה"ב כלכלית ומסחרית אבל כשמסתכלים על מנוע המחקר המשותף אנחנו רואים שארה"ב נגררת מאחור. 60% מהמחקרים המשותפים של ישראלים זזו לאירופה בעוד שמחקרים משותפים עם האמריקאים ירדו ל-19% בלבד. אלה דברים שמבשילים לחברות ופיתוחים שיש אינטרס לארה"ב ולישראל להיות שותפים בזה".
בואי נחזור לשת"פ הזה
"הגעתי לוושינגטון עם משלחת גדולה. מיפינו את הנושאים ששתי המדינות רוצות להעלות מדרגה בשת"פ בין אם בצורה של מחקרים או פתיחת הדלת לתשתיות שיש בארה"ב כמו מחשבי על ונתוני ענק וכן הלאה. פשוט אנחנו מקבלים גישה למשאבים האלה והאמריקאים מקבלים גישה לתוצאות המחקרים האלה. זה משמעותי.
"השת"פים שלנו כמו שסימנתי אותם יחד עם נציגי הבית הלבן יתמקדו בחקר המגיפות והבריאות, בבינה מלאכותית, בקוואנטום ובתחום האקלים. לכל תחום כזה הוקם צוות עבודה שממנו נגזרים שיתופי הפעולה. אלה האתגרים הגדולים ביותר של האנושות היום וישראל מקבלת אפשרות להיכנס לחוד החנית של העשייה בתחומים האלה.
"התוצרים של העבודה הזו הם שדרגי העבודה מיפו פרויקטים שישראל וארה"ב כמדינות יכולות ורוצות לקדם ביחד. מעבר לזה הגעתי להסכם לשת"פ מיוחד בתחום הקוואנטום שישראל וארה"ב יעשו מחקרים משותפים בתחומי ההצפנה והפיענוח וכן הלאה. ההסכם למעשה פותח את הדלת לחברות הייטק ישראליות בתחום הקוואנטום וזה הישג גדול כי ארה"ב מכניסה קבוצה מצומצמת מאוד של חוקרים ומדינות לתחום שהוא עם רגישות ביטחונית לא מבוטלת שיכולה לפרוץ הצפנות וכן הלאה".
אז אנחנו מדברים גם על כסף?
"אמרתי לסליבן ותתי שרי האנרגיה והסביבה שהצלחה של הפרויקטים האלה הם לאו דווקא בהגדלת התקציבים אלא מתן אפשרות לחוקרים ישראלים לעבוד במסות במעבדות הלאומיות פורצות הדרך שלהם. זה חשוב לא פחות מתיקצוב ישיר של הדברים".
פרויקטים מהסוג הזה לוקחים הרבה זמן.
"לי זה חשוב. אנחנו עושים פעולות לחזק את ההייטק לטווח ארוך וכשאנחנו רואים את החוזקות שלנו אנחנו רוצים להרחיב את המחקר והפיתוח בתחומים האלה לטווח הארוך כשאני מאמינה שזה יניב במעלה הדרך שיתופי פעולה שיובילו לפרויקטים משמעותיים".
איך הגעת לפרויקט הזה? זה לא פרויקט אופייני לפוליטיקאי בתקופה שיש בה כל שנה וחצי בחירות?
"כשנכנסתי לתפקיד שמעתי הרבה מגורמי המקצוע על קושי בגישה למשאבים האמריקאים שהם לא רק כסף אלא גישה למשאבים שיש מעט כמוהם בעולם. אז הבנתי שאם אנחנו רוצים לעשות טוב לישראל ולטווח הארוך כדאי להתחיל לעבוד בכיוון הזה ואז באמת התחלנו לתכנן את הפרויקט.
"זה לא היה פשוט. היה שילוב של מדיניות אמריקאית זהירה כלפי ישראל. הם שמרניים ביחס להגנה על הטכנולוגיה שלהם והם רוצים להיות סלקטיביים בבחירות האנשים שהם מכניסים למכוני המחקר שלהם. אצלנו וגם שם לא היה באמת מישהו שהרים את הכפפה הזו ואולי לא היו מודעים למשמעות של הנתונים.
"כשהראנו את מספר המחקרים הבינלאומיים של ישראל שהם בירידה מול ארה"ב וכשהם ראו את הקצב שהם יורדים מול המחקר עם האירופאים כולם הבינו שצריך לשנות את זה. כששאלתי כמה תקנים של חוקרים מהעולם יש בארה"ב בתחומים הרלוונטיים, הם אמרו שיש בסה"כ 3,500 שמתוכם יש 4 ישראלים בלבד. כאן כבר לכולם נפל האסימון נפל שיש כאן אינטרס לחזק את הברית החשובה עם ארה"ב.
מערכת הביטחון הייתה בתמונה? מישהו הבין שם את הנזק לטווח ארוך של הזנחה מהסוג הזה?
"אני לא רוצה להרחיב יותר מידי בנושא הזה אבל בישראל ובארה"ב יש מחויבות אדירה לשיתוף הפעולה האסטרטגי הזה. העבודה מצידנו נעשתה בגיבוי מלא של אייל חולטא, ראש המל"ל, שביקש שאני אקח חלק באופן אישי בפגישות העבודה כי יש משמעות לנוכחות של שר בתהליך הזה. זה בעיקר כדי לבטא את המחוייבות הממשלתית שלנו לתהליך".
מתי נראה חוקרים ישראלים ראשונים נכנסים לתהליך הזה?
"זה קורה כבר עכשיו. אחרי הביקור שלי התחילה העבודה ומשלחות שעבדו התחילו להוציא את הדברים לפועל. זה משהו מתמשך אבל כבר סוכם על דברים שצריך להתניע".
בואי נדבר רגע על הפרויקט השני. איך גורמים להייטק לחלחל לעוד מקומות. עוד מגזרים, עוד חתכים סוציו-אקונומיים?
"הפרויקט השני נולד מהבנה שהתעשיה הזו התבגרה ובגלל ריבוי השחקנים שמצריך טיפול שורש לייצג יותר אוכלוסיות הקמתי את צוות פרלמוטר שהחשיבות שלו הייתה שכל הגורמים הרלוונטיים יושבים תחת שולחן אחד ואנחנו מדברים על גורמים קריטיים כמו האוצר, בנק ישראל, משרד החינוך והביטחון כולם יושבים אצלנו עם יעדים ברורים. עשיתי עבודה כלכלית והפכתי את זה להחלטת ממשלה בשיתוף עם הות"ת שהוא גורם משמעותי שדיבר על הדברים האלה".
תרחיבי
"אלה דברים לטווח ארוך. התנעתי תוכנית משמעותית שזו הייטק-קלאס ובשנה אחת של עבודה ראיתי שבתעשיית ההייטק יש השתקפות של סיפור חברתי. יש פערים חברתיים גדולים ויש את הסיפור של איך ילד בן 17 יכול להגיע להייטק. וכאן גילינו שיש חשיבות לשאלה מאיפה הוא הגיע וכאן התחלתי להניע תהליך יחד עם שרת החינוך והוצאנו אותה לדרך".
מה זה אומר?
"זה אומר שמגן חובה ועד כיתה ח' ילדי ישראל יחשפו לחשיבת הייטק ומתמטיקה כישורי חיים שמתאימים למאה ה-21 לכל ילד תהיה הזדמנות שווה. הם מתנסים החל מהכנת מצגות ועד דברים הרבה יותר מתקדמים. זה כבר יצא לדרך עם צוות מקצועי שכולל את המשרד שלנו ומשרד החנוך והוא כבר עכשיו נמצא בגני חובה כשהמטרה היא להתקדם בתנועה החל מגן חובה ועד כיתה ח'. ביקרתי וראיתי בשטח את התגובות הטובות של הצוותים בשטח. פשוט חיכו לפרויקט מהסוג הזה.
"הרעיון הוא לקחת ילדים ומנגישים להם את הטכנולוגיה ומראים להם שההייטק נמצא בכל תחום וזו לא סיסמה. עד היום הטכנולוגיה לא הייתה מונגשת ואנחנו עכשיו חושפים לכל ילד את הדבר הזה וזה מייצר הזדמנות שווה. ראינו הרבה בנות שמאבדות עניין בנושאים האלה בכיתות נמוכות ובעיניי לקחת את החינוך ולהתאים אותו למאה ה-21 זה דרמטי.
"את התוכנית הזו העברנו בממשלה והיא תורחב כך שתוך 5 שנים היא תהיה חלק ממערכת הלימוד בישראל וכל שנה יוסיפו תקנים וכיתות. לצערי הבחירות איפשרו לנו להעביר את זה רק בהחלטת ממשלה אבל אני מקווה שאחרי הבחירות נוכל לדחוף את זה".
בואי נדבר רגע על הבחירות
עוד ב-
"כל העשייה הזו היא משהו שמאפיין את הנבחרת שלנו. המחנה הממלכתי מורכב מאנשים עם רקורד שבאים לעשות טוב. אני מאמינה שאנשים ראו את עשייה והם מרגישים אותה ואני רואה את המצביעים זזים לכיוון שלנו. לדעתי בני גנץ עם הרקורד הייחודי שלו בטח כשאנחנו מסתכלים על האתגרים בתחום הביטחון האישי ובזירה הבינלאומית ובטהרן, לבנון ורצועת עזה. הוא היחיד שיכול לייצר חיבורים עם ראייה רחבה ואסטרטגית לשבור את הסחרור הזה שישראל נמצאת בתוכה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.השרה פרקש לקחה משרד אפרורי ורדום ועשתה ממנו אימפריהצביקה 10/2022/21הגב לתגובה זו1 0פחו מעניין אותי הפוליטיקה, אבל צריך אנשים כמוה בממשלה. היא לוקחת נושא ומסתערת עליו עד התוצאות. נכון שהיא אצל גנץ ברשימה אבל חשוב שהיא תהיה שרהסגור
-
1.כתבה ממומנת תעמול בחירות 100%מישה 10/2022/21הגב לתגובה זו1 0למה ללעוג לאינטליגנציה של הקוראים שלכם?? התאכזבתי ונפגעתי כקורא של האתר, מהיום פחות...סגור
