בזמן מלחמה באיראן ובלבנון המשק הישראלי מציג באמצע חודש אפריל שורה של אינדיקטורים חיוביים לגבי המצב הכלכלי השוטף. מדובר בירידה באינפלציה, המשך הירידה במחירי הדירות, ירידה בגירעון המצטבר בתקציב המדינה, ירידה בפרמיית סיכון המדינה, התחזקות בולטת של השקל מול הדולר וגאות במדדי המניות בבורסה בת"א. חשוב לציין שחלק מהנתונים לעיל, כגון שיעור האינפלציה והגירעון בתקציב, עדיין אינם כוללים את רוב השפעות המלחמה.

שיעור האינפלציה בחודש מרץ הגיע ל- 0.4% ול- 1.9% ב- 12 החודשים האחרונים (ראו גרף), מעט נמוכים ממרבית התחזיות. עם זאת, מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל צפוי להיות מעל 1.0%, בין היתר בעקבות עלייה במחירי הדלקים.

במבט קדימה, שיעור האינפלציה ב- 12 החודשים הבאים צפוי להיות מעט מעל 2%, שהוא אמצע תחום יעד האינפלציה. עליות מחירים בולטות בחודש מרץ נרשמו בסעיף ירקות טריים שעלה ב- 5.2% ובסעיף ההלבשה שעלה ב- 3.0%. הדיור עלה ב- 0.5% ותרבות ותקשורת עלה ב- 0.4%.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים ריהוט וציוד לבית ושונות. אשר למחירי הדיור, שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן, מגמת הירידה במחירים נמשכת. בינואר-פברואר המדד הרלוונטי ירד בשיעור מתון של 0.1% לעומת דצמבר 2025-ינואר 2026. בסך הכל בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 1.7% במחירי הדירות. מגמת ירידת המחירים משקפת האטה בביקושים על רקע רמת אי-ודאות גבוהה בשוק ערב המלחמה באיראן.

 

בפעם הראשונה ב-30 השנים האחרונות הדולר נסחר מתחת ל-3 שקלים. בשנה האחרונה השקל התחזק בשיעור קרוב ל- 20% ביחס לדולר ומתחילת השנה השקל התחזק כ- 6%. אנו סבורים שמגמת הייסוף של השקל מוסברת על ידי שורה של גורמים בסיסיים (פאנדמנטאלס) ולאו דווקא ע"י גורם דומינטי אחד.

בין ההסברים האפשריים למגמה בולטים: פעולות הגידור של משקיעים מוסדיים בישראל על רקע הגאות שנרשמה בבורסות וול סטריט ובעולם, הביצועים הטובים של המשק הישראלי חרף המלחמות מתחילת אוקטובר 2023 ועד היום, עסקאות של אקזיטים של חברות ישראליות, בעיקר בתחומי ההיי טק, שהגדילו תקבולים במט"ח שהומרו בחלקם לשקלים, וירידת פרמיית סיכון המדינה כפי שמתומחרת בשוקי חו"ל.

מעל ומעבר לגורמים הנ"ל אין ספק ששוק מט"ח, בדומה לכלל שוק ההון בישראל, מושפע מסנטימנט חיובי של משקיעים בארץ ובחו"ל לגבי סיום קרוב ו"מוצלח" מבחינה ביטחונית, גיאו-פוליטית וכלכלית של המלחמות באיראן ובלבנון. לעת עתה, בנק ישראל לא צפוי להתערב במסחר במט"ח כל עוד פעילות השוק תמשיך להיות סדירה וכל עוד לא קיים סיכון של חריגת סביבת האינפלציה מהיעד.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.2% מהתוצר. בחודש מרץ (החודש הראשון למלחמה באיראן) נרשם גרעון נמוך מהתחזית בהשפעת העובדה שהממשלה התנהלה בתקציב המשכי שלא כלל הזרמות הקשורות למלחמה שבתנאים אחרים היו מתבצעות.

ספציפית, הגירעון בחודש מרץ הגיע ל-1.6 מיליארדי שקל, בהשוואה לגירעון של 13.1 מיליארד שקל בחודש מרץ 2025. עתה, לאחר אישור התקציב, אין ספק שיועברו כספים למערכת הביטחון למימון המלחמה. יש כיום הערכות שונות לגבי עלות המלחמה עד כה. בזמן שבמערכת הביטחון מעריכים את העלות עד כה ב- 65 מיליארדי שקלים, במשרד האוצר נוקבים בסכום של כ- 35 מיליארדי שקלים.

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה תחזיות גלובליות עדכניות ל- 2026 ו- 2027 ובמרכזן עדכון כלפי מטה של אומדן שיעור הצמיחה הגלובלית ועלייה בתחזיות האינפלציה לשנתיים הנ"ל. בתרחיש המרכזי צמיחת התמ"ג העולמי צפויה להגיע למעט מעל 3% השנה ובשנה הבאה. התחזית לשיעור האינפלציה בעולם הועלתה ל- 4.4% השנה ו- 3.7% בשנה הבאה.

עוד ב-

ה-S&P 500 והנאסד"ק שוברים שיאים: זה המדד שזינק ב-15%

לכתבה המלאה

עם זאת, כלכלני הקרן מדגישים שעיקר הסיכונים הם הכיוון השלילי של האטה נוספת בצמיחה והאצה בשיעור האינפלציה. לדעתם, בתרחיש של התארכות המלחמה באיראן והישארות מחירי האנרגיה וחומרי גלם ברמות גבוהות, שיעור הצמיחה עלול להאט ל- 2% השנה ובמקביל שיעור האינפלציה עלול להגיע ל-6%. לעת עתה, נמשכת האווירה האופטימית בוול סטריט. השבוע החולף היה השני ברציפות בו נרשמו עליות נאות במרבית מדדי המניות, בהובלת עלייה של 4.7% בנאסד"ק.