האם משקיעי הון-סיכון צריכים לשלם על הונאות שביצעו היזמים שלהם? זו השאלה שעומדת במרכז תביעת הענק שהגיש בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן נגד קרן אלף (Aleph) הישראלית ומייסדה, מייקל אייזנברג.

התביעה, שפרטיה נחשפו לאחרונה, היא הפרק האחרון והסוער ביותר בפרשת רכישת הסטארט-אפ "פרנק" (Frank) – עסקה שהפכה לסמל של רשלנות ובדיקות נאותות כושלות בעידן הכסף הזול.

כזכור, הבנק רכש את החברה ב-2021 תמורת 175 מיליון דולר, מתוך אמונה כי היא מחזיקה בבסיס לקוחות של מעל 4 מיליון סטודנטים. המציאות, כפי שהתברר מאוחר יותר, הייתה רזה בהרבה: פחות מ-300 אלף משתמשים אמיתיים. המייסדת, צ'רלי ג'אביס, כבר הורשעה במרמה במרץ 2025 ונידונה לשבע שנות מאסר, אך עבור ג'יי.פי מורגן – הכלא אינו פיצוי מספיק על הפסדי העתק.

על פי הדיווח בבלומברג, הבנק מנסה להפעיל "הסכם גיבוי" המטיל על המשקיעים אחריות כספית במקרה של הונאה. התביעה מציירת קו ישיר בין אייזנברג לבין העסקה הכושלת, בטענה שהוא היה הגורם המקשר שערך את ההיכרות האישית בין ג'אביס לבכירי הבנק. בעוד נתבעים אחרים, כמו מארק רואן (מנכ"ל אפולו), בחרו לסגור את הפרשה בפשרה שקטה מחוץ לכותלי בית המשפט, קרן אלף בחרה בנתיב של התנגשות חזיתית.

בקרן אלף טוענים מנגד כי מדובר במחלוקת חוזית גרידא על פרשנות ההסכם. בקרן מדגישים כי לא היה להם כל קשר או ידיעה על מעשי המרמה של ג'אביס, וכי הם "בטוחים בעמדתם" ומצפים לבירור הנושא בבית המשפט.

עוד ב-

נפתלי בנט מאיים בתביעת ענק נגד הליכוד: "ננצח את מכונת הרעל"

לכתבה המלאה

עם זאת, התקדים שג'יי.פי מורגן מנסה לייצר כאן – רדיפה משפטית אחרי ה"כיסים העמוקים" של המשקיעים בעקבות כישלון של יזם – שולח גלי הדף בתעשיית ההון-סיכון העולמית והמקומית כאחד. האם האמון בין הבנקים לקרנות נפגע ללא תקנה? התשובה תוכרע בקרוב בין כותלי בית המשפט.