הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4%. אחרי חודשיים של הפחתות ריבית, נרשמו שתי הפחתות ריבית רצופות, אך שהפעם, בניגוד לעבר, התחזית להפחתת ריבית ירדה והיא משמעותית. בניגוד לעמדת הכלכלנים, שסברו עד לאחרונה כי הריבית תרד ל-3% בטווח של שנה מהיום, הנגיד סבור כי תירשם ירידה של חצי אחוז, לכל היותר.

בראיון ל-ice מסביר פרופ' ירון את מכלול השיקולים הכלכליים, את השפעת המלחמה על תחזיות הצמיחה והאינפלציה, ואת המצב המורכב בשוק הדיור הישראלי - כגורמים שהשפיעו על ההחלטה. "אתחיל בדבר הבא: בתנאים הקיימים, אני חושב שההחלטה היא מתבקשת", אמר פרופ' ירון. "כרגע, להוריד ריבית זו בוודאי לא ההחלטה הנכונה, ואפילו לא אחראית. עכשיו בוא נרד קצת למהות. מצד אחד, קודם כל, עוד לפני האירוע הגיאופוליטי, אנחנו רואים בכל זאת אלמנטים דביקים מבחינת האינפלציה. אנחנו רואים ששוק העבודה והשכר שם ממשיכים לעלות בקצב יחסית גבוה, בעיקר במגזר העסקי. זה קשור, בין היתר, למגבלות היצע בשוק העבודה. אנחנו רואים שינוי בשוק השכירויות, שכמובן יש להן משקל גבוה במדד. הן עדיין ברמה גבוהה - בטח בחידושי חוזים".

ואכן בסעיף השכירויות נרשמה עלייה של מעל 5% לשוכרים חדשים. עד כמה זה משפיע על שיקולי הוועדה?
"הדברים האלה הם בוודאי משהו שכל ועדה מוניטרית בוחנת. אם זה מה שנקרא 'Wage Price Cycle' (ספירלת שכר-מחיר), אז אתה בוודאי תמיד מסתכל על השכר, ואתה בוודאי מסתכל על רכיב שיש לו משקל גדול במדד. לפני האירוע הגיאופוליטי עדיין היה מומנטום לאינפלציה ולמדדים שהורידו אותה עוד טיפה מתחת ל-2%, ולכן היו לנו קריאות, פחות או יותר, לאותו תוואי שדיברנו עליו. אבל כמובן היינו צריכים, ככל שהדברים מתפתחים, באמת לשקלל את אותם אלמנטים שדיברנו עליהם - אם זה השכר ואם זה השכירויות - ולראות באמת שהתוואי ממשיך לרדת".

בעבר דיברנו על תוואי ריבית נמוך יותר לסוף השנה, ואילו כעת נראה כי מדובר בהפחתה אחת בלבד. מה השתנה בתחזית?
"לזה בדיוק התכוונתי כשניסיתי להגיד איפה היינו לפני האירוע הגיאופוליטי. פעם אחת היינו במקום טוב, היינו ב-2% אינפלציה, עם תחזית אפילו לאיזושהי ירידה נוספת. כפי שאמרתי, אנחנו עם עין על שני הנושאים שדיברתי עליהם, ולכן חשבנו שבתהליך הזה אנחנו יכולים לראות משהו כמו שתי הפחתות. עכשיו, לאחר האירוע הגיאופוליטי, עם עליית מחירי האנרגיה - ולמרות החשיפה היותר נמוכה של האינפלציה בישראל למחירי האנרגיה לעומת אירופה - אנחנו כן רואים עלייה במדדים הקרובים שתביא אותנו קצת מעל מרכז היעד. 2.2% בסוף השנה, אבל לפני כן לרמות יותר גבוהות".

השכירויות בוודאי השפיעו (shutterstock)

האם אופק לסיום המלחמה עשוי לשנות את התמונה ולהוביל להפחתות מרובות יותר?
"אנחנו תחת התרחיש הבסיסי שלנו של סיום הלחימה העצימה בסוף אפריל. מעריכים שעם סיום הלחימה וירידה במגבלות ההיצע, נראה את האינפלציה מתמתנת. בגלל העלייה הזאת, אנחנו מסמנים הפחתה אחת או לכל היותר שתיים, ובמובן הזה התוואי נהיה יותר מצומצם ממה שהיה קודם. אנחנו נמצאים בנקודה שבה אי-הוודאות מאוד מאוד גדולה. בנקודה הזאת, כשאנחנו כבר תקופה ארוכה בתוך המלחמה, ברור לכולנו שכרגע מנעד התרחישים הוא מאוד מאוד גדול. כרגע, קודם כל, הסיכונים לאינפלציה מוטים כלפי מעלה. ככל שהמלחמה תהיה ארוכה יותר, וכך לגבי עצימות המלחמה ואופן סיומה - כל אלה עלולים להשפיע על פרמיית הסיכון, שער החליפין, מחירי האנרגיה, ובהתאם על הפעילות והאינפלציה. אם נראה אירוע מתמשך, נצטרך להיות בתוואי ריבית שיהיה אפילו מרסן יותר מהתחזית. לחילופין, אם זה יסתיים מהר יותר ובצורה טובה יותר, נוכל לפעול בכיוון השני. לגבי הורדת הריבית, זהו תוואי הריבית בהתאם לתחזית, ולא צריך לפרש את זה כהבטחה".

עוד ב-

יועצי המשכנתאות מזהירים אחרי החלטת הריבית: משקי הבית בסכנה

לכתבה המלאה

לסיום, בוא נדבר על שוק הדיור. מפתיע שהוא לא יורד כפי שציפו, ירידה של פחות מ-1% בשנה האחרונה למורת המלחמה והריבית הגבוהה, למרות שיש מי ששולל את חישוב הלמ"ס בעניין מחירי הדיור. עד כמה זה מהווה אינדיקטור עבורכם?
"אני חושב שכרגע שוק הדיור עדיין בשלב של התאמת מחירים. יש את כל הסוגיה של עד כמה באמת מצליחים להפנים את נושא הטבות המימון, אבל בסך הכל אנחנו רואים שוק שבו מלאי הדירות גבוה. כל הזמן דיברנו על זה שאנחנו רוצים לראות היצע דירות גבוה. אנחנו רואים התחלות בנייה ברמה גבוהה, רואים סיומי בנייה, אנחנו רואים גם היתרים ברמה גבוהה. ראינו רכישות קרקעות מרמ"י ברמה מאוד גבוהה, שזה אומר שגם הקבלנים צופים עדיין המשך פעילות גבוה. אנחנו לא רואים קשיים - לא בצד הקבלנים מבחינת תשלומי פיגורים וגם לא בצד המשכנתאות. כנראה שאנחנו עדיין בתהליך התאמה בשוק הדיור, בוודאי בחודשים שבהם יש טילים ומלחמה. השוק ממתין לראות לאן זה יילך".