השוק

הכלכלן הבכיר מזהיר: זו הסיבה האמיתית לריבית הגבוהה בישראל

האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, יוני פנינג, מסביר כי בנק ישראל ממשיך להתמקד בניהול סיכונים בשל אי הוודאות הגוברת. תחזית הריבית עודכנה כלפי מעלה, אחרי שהותיר את הריבית על 4%
מערכת ice | 
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)
בנק ישראל הודיע היום (שני) כי הוא מותיר את הריבית על כנה ברמה של 4%, בהתאם לציפיות השוק. עד לפני כחודש עמדו בשוק ציפיות לכמה הורדות ריבית במהלך 2026, אך המלחמה טרפה את הקלפים. 
בינתיים, האסטרגט הראשי של חדר העסקאות בבנק מזרחי טפחות, יוני פנינג, הגיב וניתח את ההחלטה של בנק ישראל: "בפתיחת הודעת הריבית של פברואר, בנק ישראל הוסיף הערה לפיה "אי הודאות הגיאופוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה במעט". תוספת זו הגיעה, נזכיר, בניגוד לציפיות די מבוססות להורדת ריבית.
באותו הזמן, ההחלטה יוחסה בעיקר לניהול סיכונים, יותר מאשר תחזית האמצע. למותר לציין שחודש אחרי, אותה ההחלטה התבררה כהגיונית בצורה בולטת, בהינתן התממשות החששות מעימות. בהמשך לזה, הודעת הריבית היום ממשיכה להתמקד בשיקולי ניהול הסיכונים של המשק, עם הצהרת הפתיחה לפיה "גברה" אותה אי הוודאות, בפרט "לגבי משך ועצימות הלחימה ואופן סיומה.
השפעת המלחמה על הפעילות הכלכלית מצטרפת לאי הוודאות לגבי המחירים: "מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה, בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם."
תחזית חטיבת המחקר זוכה כמובן לעדכון גם היא. שלושה חודשים מאז התחזית הקודמת הם הרבה מאוד זמן במונחי הכלכלה הישראלית. והפעם, בולט פה כמובן העדכון כלפי מעלה בתחזית הריבית ל-3.5%/3.75%.
בראייה אובייקטיבית, השפעת 'שאגת הארי' בולטת כמובן כבר בשלב הזה בהרבה מהתימחורים שבנק ישראל רואה בשוק. אך עם זאת, המידע על הפעילות הכלכלית עצמה עדיין חסר ברובו. ובקצב שבו הדברים זזים, כנראה שנמשיך להיות במצב הזה עוד מספר חודשים. על הרקע הזה, ציפיות השוק להורדה נוספת המשיכו גם הן להתמתן בשבועות האחרונים, בין היתר בתגובה להתמתנות הציפיות האמורות, בעולם. ובשלב הנוכחי, אלה מביעים ספק רב אם נראה בכלל הורדת ריבית בחצי השנה הקרובה.
עם זאת, נציין שהנתונים הכלכליים שכן פורסמו בחודשים האחרונים הצביעו על חזרה מהירה מאוד לשגרה, אחרי הפסקת האש בעזה. ובמובן הזה, יציבות בטחונית מקומית, בטח עם נורמליזציה של מחירי האנרגיה בעולם, יאפשרו להערכתנו חזרה גם לתוואי ריביות יורד במהרה לאחר מכן.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה