השוק
בנק ישראל עומד בפני דילמה קשה: ובינתיים הציבור משלם מחיר יקר
מדד פעילות המשק עלה ב-0.2% בלבד בפברואר, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי צנחו לרמת אמצע 2025 ומספר המשרות הפנויות ירד משמעותית, מה שמעמיק את הפגיעה בצרכן
בבית השקעות פסגות ערכו סקירה כלכלית שבועית במרכזה נגעו בהחלטת הריבית של ה-ECB להותיר את הריבית ללא שינוי וההשפעות על הכלכלה.
"החלטת הריבית של ה-ECB בשבוע שעבר בה החליט הבנק להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.0% לא הפתיעה איש. למרות זאת מדובר בהחלטה שהיא רחוקה ממשעממת שכן ההודעה שהתלוותה אליה, התחזיות המעודכנות של הבנק ובעיקר מסיבת העיתונאים של לגארד לאחר ההחלטה מלמדים שה-ECB ממש לא יושב על הגדר.
על פניו, לגארד שמרה על טון מאוזן למדי. היא הצביעה על סיכוני עלייה לאינפלציה, במיוחד בטווח הקצר, אבל גם הדגישה את הסיכונים לצמיחה ואת אי הוודאות בנוגע להשלכות האינפלציוניות של מחירי האנרגיה בטווח הבינוני. עם זאת, לגארד גם טענה שה-ECB "קשוב יותר לסיכונים כיום" לעומת 2022 מה שעומד בקנה אחד עם כך שלא מעט בנקים מרכזיים הפנימו שהתגובה שלהם ב-2022 הייתה מאוחרת מדי ושקשה לנהל מדיניות מוניטארית בהסתמך עם תחזיות לטווח בינוני.
בהתאם לכך, ניתן להניח שבנקים מרכזיים נוספים יתקשו לשמור על גישת ה"זה זמני והכל בסוף יסתדר" ככל שהזמן עובר והמלחמה באיראן נמשכת. גם מבחינת התחזיות המעודכנות של ה-ECB אפשר לראות תמונה דומה. התחזיות של התרחיש המרכזי אמנם לא מלמדות על שינוי מהותי כאשר אינפלציית ליבה מעט גבוהה יותר מהתחזיות הקודמות והצמיחה מעט איטית יותר.
עם זאת, התחזית הזו נבנתה על סמך מידע שנכון ל-11 במרץ (גם זה לאחר שהאריכו את הזמן הרגיל בשבוע) כאשר מאז מחירי הנפט והגז הטבעי המשיכו מן הסתם לעלות וההשפעה המשיכה להצטבר.
בנוסף, בבנק פרסמו גם תחזיות המתייחסות לשני תרחישים נוספים, תרחיש שלילי ותרחיש של החמרה משמעותית. העניין הוא שכפי שהדברים נראים כרגע, ההסתברות של התרחיש השלילי שכולל מחיר של 119 דולר לחבית נפט ברבעון השני של השנה והתכנסות למחירים "רגילים" ברבעון השלישי הולכת וגדלה מיום ליום.
בתרחיש זה הצמיחה ב-2026 נפגעת באופן משמעותי, האינפלציה עולה ל-3.5% ואינפלציית הליבה נותרת גבוהה גם ב-2027. בתרחיש כזה העלאות ריבית באירופה הופכות להיות סבירות מאוד כבר לקראת אמצע השנה. למעשה חלק מחברי הבנק, כמו למשל נגיד הבונדסבנק נאגל, כבר דיברו בפומבי על האפשרות להעלות ריבית וכמובן שלא כדאי לזלזל בעמדה של גרמניה כשמדברים על אירופה.
נוסף על כך, חשוב לזכור שפוטנציאל הצמיחה של אירופה מוגבל באופן מובנה גם בטווח הבינוני, וזאת ללא קשר לזעזוע הנוכחי. בעוד שהוצאות ה-Capex של חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב מגיעות לשיעור של כ-1.3% מהתמ"ג האמריקאי, אירופה נותרת הרחק מאחור בכל הקשור להשקעות בתשתיות AI.
הנתונים מראים גם שהשימוש ב-AI בקרב פירמות אירופאיות נמוך משמעותית מזה של המקבילות בארה"ב. המשמעות היא שהגידול הצפוי בפריון שהטכנולוגיה עשויה להניב יהיה חלש יותר ומאוחר יותר באירופה מאשר בארה"ב, מה שמשאיר את שיעורי הצמיחה הפוטנציאלית בגוש האירו ברמות צנועות גם בראייה של שלוש-חמש שנים.
תחזיות ה-ECB המעודכנות: בפד חוששים יותר מהמכסים מאשר מהנפט. מעבר להחלטת הפד עצמה, עליה הוצאנו כבר ביום רביעי תגובה מיידית, מסיבת העיתונאים של פאוול סיפקה לא מעט חומר למחשבה למשקיעים ולאו דווקא בכיוון הצפוי. בנושא הנפט, פאוול אמנם ציין את "הכלל המקובל" שלפיו הפד מביט מעבר לזעזועי אנרגיה חולפים, אבל גם הסתייג מיד ואמר שהדבר תלוי בהשפעה של המחירים על ציפיות האינפלציה ובפרט על הציפיות לחמש שנים שעלו ל-2.63%.
כלומר, אם ישנו חשש שעליית מחירי הנפט תגולגל לאינפלציה בטווח הבינוני אז לא בטוח בכלל שהפד יוכל להתעלם מכך לאורך זמן, בטח בהתחשב בכך שבפעם האחרונה שבפד טענו שמדובר על אינפלציה זמנית זו הגיעה ל-9% והייתה גבוהה מדי כמעט 3 שנים. חשוב יותר, פאוול הבהיר שהנפט בכלל לא עומד בראש סדר העדיפויות של הפד נכון לעכשיו.
הנושא שמעסיק את הוועדה באמת הוא אינפלציית הסחורות הנובעת מהמכסים. לדבריו, ההתקדמות שהפד צריך לראות השנה היא ירידה באינפלציית הסחורות ויציאה של כל ההשפעות החד פעמיות של המכסים. לפי פאוול, רק לאחר שזה יקרה בפד יוכלו לבחון את האפשרות להתעלם גם מאינפלציית האנרגיה ולחזור להפחית ריבית. הבעיה היא שהנתונים בשטח לא ממש מאפשרים לפד להירגע.
אינפלציית הליבה במדד המחירים ליצרן קפצה בפברואר לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2023 ועומדת על 3.9%, זאת לעומת 3.5% בינואר. בפרט, האינפלציה בסעיפי הסחורות ממשיכה לעלות ולא לרדת, מה שמרמז שלחצי המכסים עדיין מחלחלים בשרשראות האספקה המקומיות ולא בשלבי הקמעונאות והסיטונאות בלבד.
בנוסף, מרוץ ההשקעות במרכזי הנתונים בארה"ב מייצר לחצי מחירים חזקים על מגוון רחב של ציוד IT כאשר סעיפים שונים כמו רכיבים אלקטרונים, ציוד תקשורת או מחשבים עלו ב-10%-15%. עליות מחירים אלו גם משפיעות לאחר מכן על מגוון מוצרים נוספים ועל שירותים שונים. בהתאם לכל זה אין סיבה להתפלא מכך שציפיות הריבית הנגזרות מהחוזים העתידיים התעדכנו לכך שכרגע לא צפויה הפחתת ריבית בכלל בעתיד הנראה לעין.
ציפיות האינפלציה ל-5 שנים בארה"ב: ההאטה בישראל לא חיכתה לתחילת המבצע. כפי שאנו רושמים כבר מספר שבועות, נתוני הפעילות השוטפת של ישראל מצביעים על האטה שקיימת כבר מתחילת השנה. בשבוע שעבר פורסם המדד החודשי לפעילות המשק לחודש פברואר וחיזק את הטענה הזאת.
המדד רשם עליה של 0.2% בלבד בפברואר, נמוך מהממוצע ארוך הטווח של 0.3%, ומדדי החודשים האחרונים עודכנו גם הם כלפי מטה. גם מבט בהשפעות הרכיבים השונים על המדד לא מעודד במיוחד. ההשפעה החיובית על המדד הגיע בעיקר מנתוני היבוא (מוצרי צריכה בני קיימא, תשומות לייצור ונכסי השקעה) ומביצועי היתר בבורסה המקומית.
לעומת זאת ההשפעות השליליות הגיעו ממגוון רחב יותר של סעיפים כמו פדיון המסחר והשירותים, יצוא הסחורות והיצוא התעשייתי, נתוני המשרות הפנויות (שנרחיב עליהן בהמשך), נתוני התוצר, צריכת הבנזין ועוד. בהתאם אנו מעריכים כי התוצר העסקי ימשיך להאט גם בנתוני הרבעון הראשון לשנת 2026.
המדד החודשי לפעילות המשק והשינוי הרבעוני בתוצר העסקי: מדדי הרכישות בכרטיסי אשראי תרמו 0.01%- למדד הנוכחי אחרי תרומה של 0.03% למדדי דצמבר וינואר ועשויים עוד להתעדכן כלפי מטה. מבט בנתוני הרכישות של בנק ישראל מראה שהיקף הרכישות ירד במרץ לרמה של אמצע 2025 ושמגמת הירידה בהוצאות ניכרת כבר מתחילת השנה. הדבר בולט במיוחד לאחר הרבעון האחרון של 2025 שהתאפיין ברמת הוצאות גבוהה ביותר. הפגיעה בצרכן הפרטי מוסיפה כאב ראש לוועדה המוניטרית לקראת החלטת הריבית בסיום החודש. מ
צד אחד התארכות מבצע "שאגת הארי" תעצים את הלחצים האינפלציוניים בעקבות העלייה במחירי הנפט (וזה עוד לפני התרחבות אפשרית של פעילות קרקעית בלבנון) ומצד שני עשויה להעמיק עוד יותר את הפגיעה במשקי הבית. במקרה כזה הסבירות שבבנק ישראל יבחרו להמשיך ולהמתין עוד מספר חודשים הולכת וגדלה.
נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי, ממוצע 7 ימים: גם נתוני שוק העבודה תרמו באופן שלילי למדד (0.01%-) לאחר תרומה דומה בינואר. בנוגע לפברואר, הנתון היחיד שפורסם עד כה היו מספר המשרות הפנויות אשר ירדו חודש שני ברציפות וכתוצאה מכך, מתחילת השנה כמות המשרות הפנויות ירדה ב-3,880 משרות. למעשה, זהו חודש שישי ברציפות בו הגידול בכמות המשרות הפנויות הולך וקטן ובחודשיים האחרונים, כאמור, הוא אף שלילי.
עוד ב-
עיקר הירידה מגיעה מענפי השירותים שם נרשמה ירידה של 1,420 משרות בחודש האחרון, עם זאת הדבר לא רוחבי בכלל תחומי השירותים. בעוד בביקוש למהנדסים, מפתחי תוכנה והנדסאים ממשיך לגדול, הביקוש למקצועות הדורשים רמת מיומנות נמוכה ירד משמעותית. נתונים אלו מצביעים על כך שתחום ההייטק עדיין שומר על רמת ביקוש גבוהה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
