השוק

אחרי שנתיים של מלחמה בנק ישראל מזהיר: החשבון עוד יגיע

הדו"ח השנתי של בנק ישראל מציג תמונה מעניינת: הצמיחה חזרה, האינפלציה רוסנה והשקל התחזק - אבל מאחורי המספרים הטובים מסתתרת בעיה שתשפיע ישירות על הכיס של כל אחד מאיתנו. מה הבנק ממליץ לעשות, ולמה זה נוגע גם לחיסכון הפנסיוני שלכם?

רוי שיינמן | 23/3/2026 14:02

בנק ישראל ומדדים (צילום Magma Images, shutterstock)

שנת 2025 הייתה שנה של ניגודים. מצד אחד ישראל ניהלה מלחמה, שילמה עליה מחיר כבד - ומצד שני הצליחה לייצר צמיחה כלכלית של כמעט 3%. הדו"ח השנתי של בנק ישראל מנסה לפרק את הפרדוקס הזה: איך מדינה בלחימה מתפקדת כלכלית, ומה צפוי לה בהמשך, בעודנו מצויים בעיצומה של מלחמה עצימה נוספת.

התוצר הגולמי של ישראל צמח ב-2025 בשיעור של 2.9%, לעומת 1% בלבד ב-2024. זה נשמע טוב, אבל בנק ישראל מדגיש: קצב הצמיחה הטבעי של ישראל בשנים רגילות גבוה יותר. כלומר, המשק עדיין לא חזר לכושרו המלא.

הגורם המרכזי שמשך אותנו אחורה? מחסור בעובדים. מילואים נרחבים, היעדרות עובדים פלסטינים, וירידה בהשתתפות בשוק העבודה - כל אלה יצרו מחסור שמנע מעסקים לפעול בקיבולת מלאה.

התמונה הזו מתבטאת במספרים: שיעור האבטלה עמד על 3% בלבד - רמה שבמדינות רגילות נחשבת לתעסוקה מלאה. אבל הסיבה לכך היא לא שגשוג, אלא שמצד ההיצע פשוט אין מספיק ידיים. שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.5% - אחד הגבוהים בהיסטוריה של מדינת ישראל.

בשורה חשובה לכל מי שנושא משכנתא או הלוואה: האינפלציה ירדה ל-2.6% בשנת 2025, לאחר שב-2024 היא עברה את הגבול העליון של היעד ועמדה על 3.2%. בנק ישראל ניצל את הרגיעה כדי לבצע שתי הורדות ריבית: בנובמבר 2025 הוא הוריד הריבית ל-4.25%, ובינואר 2026 - ל-4% שבה אנחנו נמצאים כיום.

מה עזר לרסן את האינפלציה? בעיקר התחזקות השקל מול הדולר. ככל שהמלחמה הראתה סימני רגיעה, ופרמיית הסיכון של ישראל ירדה, המשקיעים הזרים חזרו ואיתם הביקוש לשקל. מגמה זו, לצד מדיניות מוניטרית זהירה של בנק ישראל, הכניסה את האינפלציה בחזרה לתחום הנורמלי.

בבנק ישראל מדגישים גם את סימני האזהרה. עלות המלחמה מאוקטובר 2023 ועד סוף 2026 מוערכת בכ-350 מיליארד שקל - סכום אסטרונומי. כמחצית ממנו מומן על ידי לקיחת חובות, ויחס החוב-תוצר של ישראל עלה ל-68.5%. הגירעון עמד על 4.7% מהתוצר - גבוה, אם כי מעט נמוך מה-9% של השנה הקודמת.

בנק ישראל מצביע על כך שתשלומי הריבית על החוב מהווים כבר נטל משמעותי בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD. אם לא תהיה תוכנית ריאלית להפחית את החוב - השאלה לא תהיה אם ישראל תצטרך להעלות מיסים, אלא מתי.

בנק ישראל קורא לממשלה לגבש תוכנית רב שנתית שתשלב שני דברים שנשמעים סותרים: הגדלת תקציב הביטחון מצד אחד, וצמצום החוב מהצד השני. האופן היחיד לעשות זאת, על פי הניתוח של הבנק, הוא שילוב של העלאת מיסים ורפורמות מבניות שיגדילו את הצמיחה לטווח ארוך.

למשקיעים ולחוסכים, המסר ברור: שוק המניות הישראלי הציג ביצועי יתר מול העולם בשנת 2025, גיוסי ההון הסיכון בהייטק התחזקו, ומרווחי האג"ח הקונצרני צומצמו לרמות נמוכות היסטורית. כלומר, הסנטימנט החיובי כבר מתומחר בשווקים. מכאן ואילך, הכיוון יושפע בעיקר מיכולת הממשלה לנהל את האתגר הפיסקלי הכבד שעומד בפניה.