עינת מאיר - מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, ערכה סקירה כלכלית בה היא נגעה בהשלכות המלחמה עם איראן על הכלכלה.

"הנפט במוקד הסערה: מחיר הנפט (ברנט) עלה בשיעור חד של כ-28% מאז פרוץ המלחמה עם איראן והשלים עליה של 52% מתחילת השנה. הנפט נמצא במוקד תשומת הלב, אולם, עליות חדות נרשמות גם במחירי הגז הטבעי.

עליית המחירים נובעת מחששות מפגיעה באספקה, כתוצאה מפגיעה במתקני ההפקה, ומעצירת מרבית התנועה דרך מצרי  הורמוז, דרכם משונע חלק גדול מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי. ככל שהתנועה במצרי הורמוז תפגע למשך  זמן ממושך יותר, כך גדל הסיכוי שיהיה צורך לסגור את מתקני הפקת הנפט במדינות המפרץ, וכתוצאה, מחיר  הנפט ישאר גבוה לאורך זמן , ויכול אף לעלות מעל ל-100 דולר לחבית .  

ניסיון העבר מראה שבכדי שהעליה במחיר הנפט תוביל לפגיעה משמעותית בשווקים, היא צריכה לקיים יותר  מאחד מהתנאים הבאים: עלייה חדה במחיר הנפט בשיעור של 50% ויותר, מחיר הנפט נשאר גבוה למשך זמן  ממושך, העליה במחיר הנפט מובילה לפגיעה כלכלית או לגרום להעלאת ריבית משמעותית, כפי שהיה ב-2022.  

במידה ומחיר הנפט יישאר גבוה לזמן ממושך, צפויה פגיעה חמורה יותר בכלכלת גוש האירו מאשר בארה"ב, מכיוון שארה"ב הינה יצואנית נפט. אולם, מכיוון שעליית מחיר הנפט לא צפויה לגרום לגידול בהשקעות של מפיקות  הנפט האמריקאיות, בעוד שבמקביל, צפויה האטה בצריכה הפרטית, עליית מחיר הנפט לא צפויה לתמוך בהאצה  בצמיחה בארה"ב.  

הסיכון האינפלציוני דוחה את הפחתת הריבית בארה"ב: נתוני שוק העבודה לפברואר היו חלשים, מספר המשרות החדשות התכווץ ב-92 אלף ונתוני החודשיים קודמים עודכנו מטה, במקביל האבטלה עלתה ל -4.4%, הנתונים מצביעים על היחלשות שוק העבודה, עם זאת, נתוני  הצריכה הפרטית מצביעים על יציבות.  

העליה במחיר הנפט תומכת בהחלטת הפד להמתין לפני הפחתות ריבית נוספות, למרות היחלשות שוק העבודה, לאור הסיכון להאצת האינפלציה, ובפרט, מכיוון שהאינפלציה בארה"ב גבוהה מהיעד בחמש השנים  האחרונות.

במידה ומחיר הנפט יישאר גבוה לאורך זמן, הוא יכול למנוע הפחתת ריבית נוספות, ציפיות הריבית המגולמות בשווקים לסוף 2026 עלו מאז פרוץ המלחמה, והשווקים צופים כי הריבית תרד פחות מפעמיים עד סוף  השנה ל-3.2%. העליה בציפיות הריבית הובילה לעליה בתשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי לכל אורכו של  העקום. 

בישראל - ירידה חדה בפרמיית הסיכון אך הפחתת ריבית תמתין לסיום המלחמה: המלחמה צפויה לפגוע בצמיחה ברבעון הראשון של השנה, בעיקר כתוצאה מפגיעה בצריכה הפרטית ובהשקעות,  אולם, במידה והמלחמה תסתיים עד סוף הרבעון הראשון, צפויה התאוששות מהירה ברבעון השני. בדומה לסבב הקודם עם איראן שהוביל להתכווצות הצמיחה ברבעון השני של 2025 ולהאצה חדה ברבעון השלישי.  

העליה במחיר הנפט והשלכות המלחמה צפויות להביא לתנודות במדדי המחירים הקרובים, ובפרט לעליה חדה  במדד אפריל, בעקבות עליית מחיר הדלק. עם זאת, לאורך זמן סביר להניח כי סיום המלחמה והתחזקות השקל ימתנו את האינפלציה.  

המלחמה צפויה להגדיל את הוצאות הבטחון ובמידה והממשלה לא תקצץ בהוצאות או תעלה מיסים, הגירעון צפוי  לגדול ולהובי ל לעליה ביחס חוב תוצר. עם זאת, במידה ויסתמן כי הגידול הינו זמני לא צפויה השפעה על השווקים.  

למרות המלחמה והתחזקות הדולר בעולם , השקל התחזק בשבוע האחרון מול הדולר ב-1.4%. לאור אופטימיות כי המלחמה תפחית את הסיכון הגיאופוליטי של ישראל. להערכתנו, המשך גידול בהשקעות של משקיעים זרים  בישראל, יחד עם צמצום החשיפה למט"ח של משקיעים מוסדיים, צפויים להמשיך ולחזק את השקל. אולם, המהלך  של ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, עם פרוץ המלחמה, עשוי להיות מוקדם מדי, ולכן יתכנו תנודות  בהמשך.  

עוד ב-

תחזית דיסקונט: זה מה שצפוי לקרות בתרחיש של נפילת המשטר באיראן

לכתבה המלאה

בדומה לעבר, בנק ישראל צפוי לדחות את הפחתת הריבית עד ליום המלחמה, במטרה לבחון את השלכותיה על מגבלות ההיצע והאינפלציה, עם זאת, לאחר סיום המלחמה, הפחתות הריבית ימשכו ובסוף השנה תעמוד  הריבית על .3.25%