השקל ממשיך להתחזק ושובר שיא אחר שיא. אתמול (רביעי) הוא מגיע לרמה של 3.077 שקלים לדולר - שפל חדש בשער החליפין. בשנה האחרונה בלבד השקל התחזק בכ-14% מול הדולר, ובחודש האחרון הוא התחזק בכמעט 2%.

יותם רייף דשא, מנכ"ל לאיה מבית אלטשולר שחם: "באפליקציית "לאיה" אנחנו רואים תגובה כמעט מיידית של הציבור הישראלי לירידה בשער הדולר. בינואר, כשהשער ירד לשפל של חמש שנים, נרשמה אצלנו קפיצה חדה מאוד בהיקפי רכישת הדולרים - עלייה של למעלה מ־160% לעומת החודשים שקדמו לכך.

מעבר להיקף, ראינו גם רגישות גבוהה מאוד לשער עצמו: בכל ירידה של כחמש אגורות בשער, מספר העסקאות כמעט הוכפל. מה שמעניין הוא שהנתונים לא מצביעים על גל ספקולטיבי.

כ־74% מהרוכשים משתמשים בדולרים בתוך ימים ספורים, ורובם מבצעים רכישות שקשורות ישירות לנסיעות - טיסות, מלונות ושירותי תיירות. כלומר, הציבור לא ‘יושב על הדולר’ אלא מנצל את התחזקות השקל כדי להוזיל חופשות והוצאות בינלאומיות. זה יותר צרכנות חכמה מאשר הימור על מט”ח".

יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשל סרביסס: "אנחנו רואים שהירידה בדולר-שקל היא המשך מגמה שהתחילה כבר באזור יוני האחרון. בימים הראשונים של מבצע 'עם כלביא' קרי מלחמת 12 הימים, הייתה קפיצה חדה בדולר, אבל מאז אנחנו רואים הדרדרות עקבית.

הגורמים המרכזיים מגיעים בעיקר מהפעילות של הגופים המוסדיים בישראל, שהם השחקנים הכי גדולים בשוק המט"ח. לפי נתוני בנק ישראל מהשבוע שעבר, המוסדיים המשיכו למכור דולרים בכמויות גדולות, בין היתר בעקבות שינוי במדיניות הגידור ועדכונים שנעשו בעקבות העלייה בשווי הנכסים בשווקים. הקורלציה הכי חזקה לדולר-שקל היא שוק המניות בארה"ב – כשהשווקים עולים הדולר-שקל יורד, ולהפך.

לכן, המוסדיים ביצעו התאמות בגידורים ואף צמצמו חשיפה למט"ח, מה שהוסיף לחץ על הדולר. בנוסף, אנחנו רואים זרם עסקאות משמעותי של אקזיטים והשקעות, כאשר עסקת Wiz, שאושרה כעת, מייצרת ציפייה להמרות גדולות של דולרים לשקלים. מדובר גם על רכיב מיסוי משמעותי, שמוערך בכ-10 מיליארד שקל, שיוצר לחץ נוסף על השער.

עוד ב-

שער הדולר בשפל חדש: זה המחיר בו נסחר כעת

לכתבה המלאה

חשוב להבין שזה לא רק סיפור של התחזקות השקל – הדולר נחלש בעולם באופן כללי, גם מול הפרנק השוויצרי וגם מול האירו. חולשה זו גם מעלה לחצים אינפלציוניים ותומכת בעליית מחירי מתכות. להמשך, יש כמה גורמים שעשויים לשנות את הכיוון: ירידות חדות בשוקי המניות בחו"ל, התחממות גיאופוליטית משמעותית, בעיקר סביב איראן, וגם חוסר ודאות פוליטית ככל שנתקרב לבחירות. מנגד, ההשפעה של גופים זרים על השער ירדה משמעותית בשנים האחרונות, מאחר והנוכחות שלהם בשוק הישראלי הצטמצמה".